לנוכח גרסתה הבעייתית של התובעת דרשה חברת הביטוח מגדל לפסוק לה פיצויים זעומים של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד. אלא שבית המשפט קבע כי בכל זאת מדובר באישה צעירה שנפגעה בתאונת דרכים לא פשוטה.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי חברת הביטוח מגדל תשלם לנפגעת תאונת דרכים פיצויים של כ-346 אלף שקלים, אף שהתובעת נתפסה בשקרים לגבי מצבה הרפואי, הנפשי והתעסוקתי. השופטת אורלי מור-אל סירבה לפסוק לתובעת פיצויים זעומים של כמה עשרות אלפי שקלים כבקשת מגדל, לאחר שקבעה כי על אף הקושי לקבל את עדותה אין ספק שהתאונה גרמה לה לנכויות ונזקים.
התאונה אירעה ב-2012, כשהתובעת הייתה כבת 36. לטענתה, כשעצרה עם הרכב בדרכה לשכונת תלפיות בירושלים פגע בה רכב מאחור ונגרמה לה "צליפת שוט" (טלטול צווארי חזק).
לאחר שהגישה את התביעה נגד חברת הביטוח לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, מונו בתיק מומחים רפואיים. נוירולוג קבע לה 2% נכות בגין כאבי ראש ו-3% עקב סחרחורות, מומחה אף אוזן גורן קבע גם הוא נכות על סחרחורת, הפעם של 10% וכן 2.5% נכות בגין פגיעה בשמיעה, פסיכיאטרית העמידה את הנכות שלה על 5% ואילו האורתופד קבע כי לא נותרה לה נכות אורתופדית.
למרות קביעת האורתופד טענה התובעת באמצעות עו"ד יצחק ריינפלד כי יש לקבוע לה נכות אורתופדית בכל זאת על הפגיעה הכללית בכושר הפעולה שלה.
עו"ד אייל ניסים מטעם חברת הביטוח התנגד לכך אך השופטת קיבלה הטענה לנוכח העובדה שלאחר התאונה התגלה אצל התובעת בלט דיסק צווארי. לפיכך השופטת מור-אל הוסיפה לתובעת עוד 5% נכות אורתופדית. בסך הכל הנכות המשוקללת של התובעת הועמדה על 24.765 אחוזים.
באשר לנכות התפקודית, מצד אחד התובעת טענה כי למצבה הרפואי יש השפעה מכרעת על התפקוד שלה: היא לא מסוגלת לעבוד ומתקשה לטפל בבתה התינוקת ולבצע עבודות בית פשוטות.
מצד שני טענה חברת הביטוח כי לתובעת לא נותרה נכות תפקודית כלל בהתחשב באחוזי הנכות הזעומים שנקבעו לה.
יש פגיעה תפקודית
השופטת מור-אל אמנם ציינה כי עדות התובעת לגבי מצבה הרפואי הייתה מוגזמת ולא מהימנה, ובאשר למצבה התעסוקתי הוכח כי שיקרה לגבי יכולתה לעבוד, אך למרות זאת לא הייתה מוכנה לקבל את גישתה של חברת הביטוח.
השופטת פסקה כי בסופו של יום התובעת נפגעה בתאונה ולנכות הרפואית שלה יש השפעה תפקודית מסוימת אותה העמידה השופטת על 20%.
בנוגע לפיצוי, ביקשה חברת הביטוח לפסוק לתובעת סכומים זעומים. למשל, הפסדי השכר לעבר לפי שכר של פחות מ-1,000 שקל בחודש, סכום גלובאלי של 20,000 שקל על גריעה מכושר ההשתכרות ומאות שקלים בודדים על הוצאות רפואיות ואחרות.
אלא שהשופטת קבעה כי אף שהתובעת לא עבדה באורח רציף היא בכל זאת השתכרה יותר מ-1,000 שקל ובעתיד היא בהחלט תוכל להרוויח לפחות את שכר המינימום. בנוסף, נקבע כי אין ספק שהיו לה הוצאות רפואיות גבוהות מכמה מאות שקלים ואף אין ספק שנזקקה לעזרה לאחר התאונה.
בסופו של דבר, אם כן, השופטת פסקה לתובעת פיצויים של 160 אלף שקל על הפסדי שכר, 25,000 שקל על עזרת הזולת והוצאות רפואיות ואחרות ועוד 43,000 שקל על נזק לא ממוני.
בסך הכל חויבה מגדל ב-228,000 שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 15.21% מהסכום והחזר אגרה. בסך הכל מדובר בכ-346 אלף שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.