נפלה ביציאה ממתחם קניות בראש פינה - המועצה תפצה

הצעירה מעדה בגלל בור ביוב מוגבה בחניה מחוץ למתחם "סנטר הגליל" ושברה רגלה. היא תפוצה ב-140,600 שקל

בית משפט השלום בצפת הורה לאחרונה למועצה מקומית ראש פינה לפצות צעירה שנפלה בחנייה שמחוץ למתחם קניות בעיר. האישה הלכה במדרכה לכיוון היציאה ממתחם הקניות אך מעדה כשרגלה נתקלה בהפרשי גובה בין המדרכה לבור ביוב. היא שברה את רגלה ונותרה עם נכות. המועצה המקומית התנערה מאחריות. השופטת רביע ג'באלי קיבלה את גרסת התובעת לעניין נסיבות התרחשות הנפילה, והטילה את האחריות על המועצה שלא פעלה לאיתור המפגע ותיקונו.

התובעת (29) ביקרה בערב ראש השנה של 2016 במתחם הקניות "סנטר הגליל" בראש פינה. בדרכה החוצה כאשר צעדה על מדרכה היא נתקלה בבור ביוב, נפלה ושברה את רגלה.

בתביעה שהגישה נגד המועצה המקומית ראש פינה, היא טענה שרגלה נתקלה בבור ביוב שהריצוף והיציקה סביבו לא היו תקינים, מה שגרם להפרש גבהים בין המדרכה לבור הביוב וכתוצאה מכך היא נפלה. לטענתה, היא לא ראתה את המפגע מאחר שמדובר בחנייה והיא הייתה צריכה להסתכל כל הזמן על תנועת המכוניות ולא כלפי מטה.

מטעם הנתבעת העיד מנהל מחלקת אחזקה במועצה. הוא אישר שלפני התאונה לא התקבלו פניות על מפגע וכי לאחריה בוצעו תיקונים. עדות של עובד נוסף במועצה העלתה כי גם 3 שנים לאחר האירוע, בשנת 2019, המפגע עדיין היה קיים. עד נוסף מטעם הנתבעת העיד שהרחוב כולו מצוי בשיפוע ושוחת הביוב מוגבהת מעט כך שהתובעת הייתה יכולה לראות אותה.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לתובעת נכות בשיעור של 5%.

הייתה צריכה לנטרל את המפגע

השופטת ג'באלי קיבלה את התביעה. היא מצאה שעדות התובעת הייתה אמינה ונתמכה בעדות אמה שהגיע מיד לאחר הנפילה ופינתה אותה לטיפול רפואי.

לעומת זאת, ציינה השופטת, עדי הנתבעת לא סתרו את גרסתה של התובעת ואף תמכו בה לעניין קיומו של המפגע.

בעניין האחריות הסבירה השופטת כי לרשות מקומית יש חובת זהירות כלפי העוברים ובאים בשטחיה והיא אחראית למפגעים שעלולים לסכן את הציבור.

במקרה זה השופטת התרשמה ששוחת הביוב המוגבהת יוצרת הבדלי גובה משמעותיים, ומדובר במפגע שבהחלט יכול לסכן את העוברים והשבים.

בנוסף סברה השופטת שיש ליחס חשיבות גם למיקום המפגע, על מדרכה במתחם קניות הומה אדם ללא שדה ראיה פתוח ובסמוך לכניסה לחניה, כך שסביר שהולכי הרגל מתמקדים יותר בתנועת הרכבים ולא במפגע.

השופטת ציינה כי היה על הנתבעת לנקוט באמצעים סבירים ואף מוגברים לנטרול המפגע, ומשלא הביאה שום ראיה המעידה על אמצעים בהם נקטה לאיתור המפגע ומניעתו, הרי שהיא התרשלה.

עם זאת, השופטת הטילה על התובעת אשם תורם בשיעור של 10%, בהתחשב בכך שהייתה מרוכזת במכוניות העוברות ושבות ולא שמה לב למפגע.

בניכוי האשם התורם, נפסק לתובעת פיצוי של 113,000 שקל בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, נזק לא ממוני, הוצאות נסיעה ורפואיות ועזרת צד ג' לעבר ועתיד. בנוסף חויבה המועצה המקומית לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי, ו-5,000 שקל הוצאות משפט.                                        

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.