הקשישה לא הבחינה בערוגה שקרקעיתה נמוכה ב-8 ס"מ מהמדרכה, ובעקבות המעידה נחבלה בראשה ובכתפה. השופטת קבעה שהיה על העירייה לפחות לגדר את הבור. הפיצוי: כ-150 אלף שקל
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה קשישה נגד עיריית ירושלים. הקשישה נפלה לערוגת עץ ריקה ברחוב מלכי ישראל שיצרה הפרשי גובה ניכרים ביחס למדרכה, ונפגעה בראשה ובכתפה. השופטת מיכל הירשפלד קבעה שהעירייה התרשלה בכך שלא גידרה את הערוגה, וחייבה אותה לפצות את האישה בשל נזקיה.
התובעת (86) צעדה לפני כארבע שנים בשעת צהריים על מדרכה ברחוב מלכי ישראל שבבירה, לכיוון כיכר השבת. תוך כדי הליכה ומבלי שהיא שמה לב, נפלה לערוגת עץ ריקה שקרקעיתה הייתה נמוכה בכ-8 ס"מ מהמדרכה. בעקבות הנפילה היא נחבלה בראשה וגידי הכתף שלה נקרעו.
ממקום התאונה הובהלה הקשישה לבית החולים "שערי צדק", שם הועלה חשש לפריקה של הכתף. במהלך האשפוז הוחזרה הכתף למקומה תחת הרדמה, והיא שוחררה למחרת עם המלצה למתלה יד, מעקב ומשככי כאבים.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוקטובר 2021 טענה הקשישה שנפילתה נגרמה כתוצאה מרשלנות העירייה. כך, לטענת המומחה מטעמה הפרש הגובה שנמצא בערוגה היה פי 35 מההפרש המקסימלי המותר – מה שהופך אותה למפגע בטיחותי חמור שאי-סילוקו נחשב לרשלנות הגוררת פיצוי מהעירייה.
מנגד טענה העירייה שההבדל בין הערוגה למדרכה בולט לעין, ומשכך היה על התובעת להבחין בה. העירייה הדגישה שמדובר היה באמצע היום, הראות הייתה טובה והקשישה הכירה היטב את המקום, כך שמוצדק להטיל עליה את מלוא האחריות לנפילתה.
מכל מקום, טענה העירייה, עצם העובדה שהעץ נעקר מהערוגה אינה מלמדת על רשלנות. הנתבעת הסבירה שבאותה תקופה עובדי העירייה ניסו לשתול בערוגה המדוברת עץ ולכן היא נותרה שוממה, אלא שמכאן ועד הגדרתה כמפגע – המרחק רב.
גם הקשישה אשמה
ואולם השופטת הירשפלד לא השתכנעה מטיעוני העירייה. "יש לברך על ניסיונה של העיריה להרבות בשתילת עצים ברחבי העיר ירושלים. יש לברך גם על כך שהיא לא התייאשה מהר גם מערוגת עץ זו וניסתה שוב ושוב לשתול בה עץ", כתבה, אלא ש"יחד עם זאת, בכל אותה עת של ניסיונות עמדה הערוגה מעת לעת כשהיא ריקה ועמוקה, ומסוכנת לציבור הולכי הרגל".
השופטת הבהירה שמדובר למעשה בבור הממוקם על מדרכה ברחוב ראשי וסואן, ובנסיבות אלה היה על העירייה לצפות שהותרתו לא מגודר תוביל לפציעתם של אנשים, ובמקרה זה של התובעת.
לדברי השופטת, המינימום שהיה על העירייה לעשות בנסיבות העניין היה, בפשטות, לגדר את הערוגה. היא חידדה שלא מדובר בפעולה מסובכת, מורכבת או יקרה לביצוע, ומן העבר השני היא הייתה לבטח מונעת את נפילתה ופציעתה הכואבת של התובעת.
לצד זאת השופטת קבעה ש-20% מהאחריות לתאונה תוטל על הקשישה, מאחר והיא הכירה היטב את המקום וצעדה שם ביום שמשי כך שאם הייתה משקיעה יותר תשומת לב בהליכתה, היא הייתה מבחינה בערוגה ומונעת את נפילתה.
בסופו של יום פסקה השופטת לקשישה, בניכוי אשמה התורם, פיצוי בסך 120 אלף שקל עבור הכאב והסבל שהיו מנת חלקה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. כמו כן חויבה העירייה לשלם לקשישה שכ"ט עו"ד בשיעור 20% וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד יהונתן גוטליב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רוני גנות
עו"ד טארק ח'ורי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.