האיש נותר עם נכות אך חברת הביטוח של הרכב התנערה מאחריות בטענה שלא מדובר בתאונת דרכים ואין כיסוי ביטוחי. עמדתה נדחתה והיא חויבה לפצותו
בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את "כלל חברה לביטוח" בתשלום פיצויים לאדם שיצא לדחוף את הרכב של זוגתו שנתקע ונגרם לו קרע במרפק. חברת הביטוח טענה שהאירוע לא מהווה "תאונת דרכים" לפי החוק, אך השופטת אורלי מור-אל קבעה שדחיפת רכב לצורך חילוצו היא בגדר "שימוש ברכב" וחייבה את חברת הביטוח לשלם פיצויים.
האירוע התרחש בנובמבר 2015. התובע, אז בן 40, טען כי היה בדרכו לעבודה יחד עם זוגתו שנהגה ברכב. בתחילת הנסיעה הרכב עלה על אבן גדולה ונתקע. התובע יצא מהרכב ובניסיון לשחרר אותו דחף את החלק הקידמי של הרכב תוך הרמת הפגוש. לדבריו, בעת שביצע את הפעולה חש כאב גדול במרפקים. הוא הצליח לשחרר את הרכב ובני הזוג המשיכו בנסיעה לעבודה. בדיעבד התברר שנגרם לו קרע בשרירי המרפק בשתי הידיים.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות כוללת בשיעור של 19%.
באוקטובר 2019 הוא הגיש תביעה נגד מבטחת הרכב "כלל" לפיצוי על תאונת דרכים.
חברת הביטוח טענה שהתובע לא הוכיח שהאירוע התרחש, מאחר שניגש לקבל טיפול רפואי רק לאחר 9 ימים וכשכבר ניגש לא הזכיר שום "תאונת דרכים". בנוסף טענה "כלל" שהאירוע הנטען אינו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן הרמה של רכב בידיים אינה מופיעה בהגדרת "שימוש ברכב" בחוק. לשיטתה, לא מדובר בפעולה חיונית והכרחית לנסיעה ברכב ולא סביר שמשתמש ברכב יבצעה.
חילוץ לצורך נסיעה
השופטת מור-אל קבעה שהתובע הצליח להוכיח את נסיבות הפגיעה. עדות בת זוגו שהייתה עימו ברכב תמכה בגרסתו, והעובדה שפנה לטיפול רפואי רק לאחר 9 ימים לא סותרת – שכן ידוע שתור לאורתופד בקופת חולים לא ניתן מיידית. למרות שבתיעוד הרפואי לא מוזכרות נסיבות התאונה, עדיין מוזכרת פגיעה ממאמץ שתואם את גרסת התובע והנתבעת לא סיפקה הסבר אפשרי אחר לפציעתו.
לאחר מכן קבעה השופטת שהאירוע מהווה תאונת דרכים, כיוון שדחיפת הרכב לצורך חילוצו לאחר שכבר החלה הנסיעה היא בגדר "שימוש ברכב מנועי" לפי ההגדרה בחוק.
השופטת קיבלה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט והעמידה את נכותו התפקודית של התובע על 10%, והעריכה את נזקיו בגין הפסדי שכר לעבר, אובדן כושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות ונסיעות ונזק לא ממוני בסכום כולל של 184,912 שקלים.
אף שסכום התביעה "נבלע" בתגמולים שכבר קיבל מביטוח לאומי, נקבע כי התובע עדיין זכאי לרבע מהפיצוי בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי. לפיכך נקבע כי "כלל" תשלם לתובע 46,228 שקלים, שהם 25% מהסכום הכולל שנפסק, בתוספת שכ"ט והחזר אגרה.
- ב"כ התובע: עו"ד טל רבי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם דויטש
עו"ד אלכסיי קובלנקו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.