חברה גרמנית המתמחה בטיפול פסולת, טענה שחברת "ניו טקס" התחייבה להשיב לה כספים שקיבלה ממנה עבור עסקאות שבוטלו. "ניו טקס" טענה שהיא פטורה מאחריות, מכיוון שמדובר בהתחייבות מטעם עובד שחרג מסמכותו. בית המשפט דחה את גרסתה.
לפני כחמש שנים נכרת הסכם לאספקה בין חברת "Scherer GmbH", חברה גרמנית המתמחה בטיפול בפסולת לבין חברת "ניו טקס", העוסקת במחזור עופרת ממצברי רכב.
לפי ההסכם, החברה הגרמנית הזמינה מ"ניו טקס" לוחות פסולת עופרת, שיועדו להגיע לגרמניה. כמו כן, סוכם כי 30% מהתשלום יועבר מראש.
חברה הפרה מולכם חוזה?
פנו ל-עורך דין תאגידים
אלא שלטענת החברה הגרמנית, מאפייני פסולת העופרת שהתקבלו בנמל בגרמניה לא תאמו את דרישות האיכות שהוגדרו כחוזה. החברה הודיעה לספקית על אי ההתאמה באופן מידי, ומכיוון שלא קיבלה הסבר מספק, הגיעו הצדדים להסכם על ביטול יתר החוזים, והחזרת מקדמות בסך כ-40,000 דולר.
עם זאת, הספקית לא החזירה את הכספים למרות פניות חוזרות ונשנות אליה. לכן, בשנת 2013 הגישה החברה הגרמנית תביעה בבית משפט השלום בפתח תקווה, בה דרשה לקבל את המקדמות ששילמה, אותן העריכה בסך של 183,200 שקל.
בנוסף, התובעת דרשה סכום נוסף בסך של כ-60,000 שקל עבור הוצאות שנאלצה להוציא כדי לשחרר את הפסולת מהנמל בגרמניה, שכן לטענתה היא הייתה נגועה בחומצת גופרית פסולה.
כמו כן, התובעת עמדה על כך שמנהל הנתבעת התחייב באופן אישי לביצוע העסקאות והשבת המקדמות, ולכן ביקשה להטיל עליו אחריות אישית.
הנתבעת הכחישה כי הייתה אי התאמה כלשהי בין הסחורה שהתבקשה לספק, לבין זו שסיפקה בפועל, וסיפרה כי נגרמו לה הפסדים כספיים עקב ביטול העסקאות.
מנהל הנתבעת אף הכחיש שהוא או החברה התחייבו להחזיר לתובעת את המקדמות, ודחה כל ניסיון לייחס לו אחריות אישית.
התובעת לא הציגה כל הוכחות לכך שהסחורה שקיבלה לא תאמה את זו שהזמינה. עם זאת, היא הציגה תכתובת דוא"ל בינה לבין נציג הנתבעת, שהבטיח שהתובעת תקבל את כספה בחזרה, תוך שציין כי הנתבעת יכולה "לספוג" את ההפסדים שנגרמו לה עקב ביטול ההסכם.
בתגובה, הנתבעים הודו כי הנציג היה עובד של החברה, אך הסבירו שהוא התכתב עם התובעת רק בשל היותו דובר אנגלית, וטענו כי ההתחייבות שנתן אינה מחייבת אותם, מכיוון שהוא חרג מסמכותו.
חרג מסמכות? לא משנה
השופטת ליאת הר ציון הבהירה כי מסיבה לא ברורה התובעת לא צירפה מסמכים מהותיים כגון חוות דעת של מומחה או אישור ממשטרת הנמלים של גרמניה, שיכלו להעיד על בעיה בסחורה שקיבלה מהנתבעת.
בהיעדר ראיות, השופטת לא הסתמכה על עדותו היחידה של נציג התובעת, והבהירה שלא הוכח כי לתובעת נגרמו נזקים בעקבות כריתת העסקאות וביטולן.
בנוסף, השופטת לא השתכנעה שמנהל הנתבעת עמד באופן אישי מאחורי התחייבויות החברה, ולכן דחתה את הבקשה לבצע "הרמת מסך" ולהטיל עליו כל אחריות אישית.
ואולם, השופטת דחתה את ניסיון הנתבעת להתנער מאחריותה להשיב את המקדמות.
לדברי השופטת, גם אם נניח שנציג הנתבעת חרג מסמכותו, הרי שאין כל מחלוקת שהוא הוסמך על ידי מעסיקתו להתכתב עם התובעת, שלא יכלה לדעת שההודעה שקיבלה ניתנה בחוסר סמכות.
לכן, השופטת קיבלה את התביעה באופן חלקי, כאשר חייבה את הנתבעת לשלם תובעת 183,207 שקל עבור המקדמות שקיבלה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. מכיוון שהתביעה האישית נגד מנהל הנתבעת נדחתה, התובעת חויבה לשלם לו שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד קטלן אסן דן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד איהאב עיראקי
* עורך דין נמרוד טאובר ממשרד עו"ד אלוני דוידוב-טאובר עוסק בדיני חוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.