ביטוח לאומי לא הסכים לשלם דמי פגיעה בטענה שהבקע לא פרץ בשל מאמץ חריג בעבודה. בית הדין לעבודה העדיף את גרסת העובד
סאונדמן בן 33 שעבד בחברת "וואן ספורט" אובחן עם בקע מפשעתי יומיים אחרי שהרים ארגז כבד בשידור שטח. ביטוח לאומי סירב לשלם לו דמי פגיעה בטענה שהבקע לא הופיע עקב מאמץ חריג בעבודה, אבל בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע כי מהראיות והעדויות עלה שעבודתו השגרתית לא כללה הרמת משאות כבדים. מאחר שהעובד הודיע למעסיק על הכאבים וקיבל טיפול תוך 72 שעות, הוא עמד בתנאים שקובע החוק להכרה בבקע כפגיעה בעבודה.
חוק הביטוח הלאומי קובע שלושה תנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה: הבקע הופיע תוך כדי העבודה בשל מאמץ לא רגיל או פגיעה ישירה בקיר הבטן, עם הופעתו הפסיק העובד את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות ובזמן הזה הוא גם הודיע למעסיק או לביטוח הלאומי על הכאבים.
בתביעה שהגיש סאונדמן לפני כ-3 שנים נגד ביטוח לאומי, הוא טען כי עמד בכל תנאי החוק להכרה בבקע כפגיעה בעבודה, ולמרות זאת תביעתו לדמי פגיעה נדחתה.
הוא טען כי עבודתו הרגילה הייתה בדרך כלל באולפן ולא כללה מאמץ פיזי ואילו הבקע פרץ כשיצא לשידור שטח בחוף הים – מה שהתרחש פעם-פעמיים בשנה. לפיכך, מדובר במאמץ לא רגיל בעבודתו. עוד הוא טען כי ברגע שהכאב הופיע הפסיק עם המאמצים ולאחר מכן פנה לטיפול רפואי והודיע למעסיק שלו תוך מסגרת הזמן שקובע החוק.
ביטוח לאומי טען בתגובה כי בניגוד לגרסת התובע, העבודה השגרתית שלו הייתה כרוכה במאמץ ובהרמת ארגזים כבדים של 20-30 קילו. עוד נטען כי במקביל הוא עבד גם כסדרן בסופר ונהג להרים משאות כבדים. עוד נטען כי לא הוכח שהתובע הפסיק לעבוד אחרי האירוע או פנה לרופא והודיע למעסיק בזמן.
גם אם איחר ביום זה בסדר
השופטת דפנה חסון זכריה קבעה כי גרסת הביטוח הלאומי לא מסתדרת עם הראיות, שהעלו כי העבודה השגרתית של התובע לא כללה הרמת משקלים כבדים. השופטת ציינה כי גרסת התובע נתמכה בעדותו של טכנאי שעבד איתו.
כמו כן, השופטת קבעה כי עדותו של התובע שנהג לצאת לשידורי שטח רק פעם-פעמיים הייתה עקבית. בהקשר הזה היא הוסיפה כי גם אם היה יוצא שלוש פעמים בחודש לשידורים כאלה, כפי שטען הביטוח הלאומי, זה עדיין לא מעיד על שגרת העבודה שלו. עוד קבעה השופטת כי ביטוח לאומי לא הציג ראיות לכך שנהג להרים משאות כבדים בעבודה אחרת. משכך, היא קבע כי התובע הוכיח שהבקע נגרם כתוצאה ממאמץ חריג בעבודה.
באשר לתנאים האחרים, ציינה שופטת כי מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע פנה לרופא בתוך הזמן הקבוע בחוק. לגבי המעסיק, גרסת התובע בתביעה לא הייתה ברורה בעניין הזה ובטופס הביטוח הלאומי הוא אכן כתב שהודיע למעסיק אחרי ארבעה ימים. עם זאת, בעדותו הוא פירט על מועד מסירת ההודעה וביטוח לאומי לא הצליח לסתור אותה, ומכל מקום, גם אם חרג ביום אחד זה לא מצדיק לדחות את התביעה.
לפיכך נקבע כי הבקע של התובע נגרם בשל פגיעה בעבודה וביטוח לאומי התבקש להודיע אם הוא רוצה להמשיך בהליך ולמנות מומחה רפואי או שהוא מעביר את התובע לוועדה רפואית מטעמו לצורך קביעת אחוזי נכות.
עו"ד אבישי סגל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.