תושבי רמת השרון זכו סוף-כל-סוף לפסק דין שהורה ליזמית של פרויקט מגדלים יוקרתי לשלם להם פיצויים של מאות אלפי שקלים. השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן החליטה לשים סוף לסאגה, לאחר שהרשויות כשלו.
בשנת 1999 אושרה תכנית מתאר מקומית ברמת השרון שאפשרה ליזמית הבנייה "שערי רמת השרון" להקים, בין השאר, מגדלי מגורים ומסחר על פני כ-24,000 מ"ר שבין הרחובות סוקולוב ויבנה בעיר.
לא קיבלתם היתר בנייה?
עורך דין תכנון ובניה
בשנת 2002 קבוצת דיירים המתגוררים בקרבת מקום הגישה תביעה לפיצוי על ירידת ערך, משום שלטענתה הבנייה תיצור עומס על התשתיות, מה גם שדירותיהם עומדות לצפות ישירות לתוך מרפסות המגדלים.
תביעת הפיצויים נדחתה על ידי ועדת התכנון והבנייה של רמת השרון, והקבוצה הגישה ערר לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל-אביב, כאשר יזמית הפרויקט להיכנס בנעלי הוועדה המקומית ולשאת בתשלום הפיצוי – אם ייפסק כזה.
העניין לא היה פשוט. ויכוחים בין בעלי הדירות ליזמית הובילו לדיונים רבים שנפרשו על פני למעלה מעשור. רובם נסובו על חוות דעתו של שמאי מכריע, שאישר ירידת ערך משמעותית בחלק מהנכסים וזכאות לפיצוי.
עמדת ועדת הערר הייתה שככל הנוגע לעצם הפגיעה בערך הדירות – השומה מפורטת, נכונה ומעמיקה, אך היא מצאה טעות בסוגיית גובה הפגיעה והיקפה, וביקשה מהשמאי לתקן אותה.
הסבריו של השמאי לא סיפקו את היזמית, שהוסיפה שגם אם הייתה פגיעה, היא פטורה מפיצוי כיוון שהפגיעה מזערית.
טענות אלה ואחרות הובילו לכך שבתחילת 2014 – כ-12 שנים לאחר שהוגשה תביעת הפיצויים המקורית – קבעה ועדת הערר שאין לה סמכות לפסוק בתיק.
בשלב הזה הגישו בעלי הנכסים מצד אחד, והיזמית מצד שני – ערעורים לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב.
בעלי הנכסים – המערערים – ביקשו מבית המשפט לתת תוקף להכרעת השמאי או להעניק כל סעד שיסיים את תלאותיהם.
מנגד, היזמית – המשיבה – ביקשה להמשיך את ההליכים ולמנות שמאי אחר, ובנוסף להורות לוועדה לדון בטענת הפטור.
"חרג מכל פרופורציה"
השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן הגיעה למסקנה שהוועדה הייתה חייבת להכריע בסוגיות שעמדו בפניה, בפרט כשהשומה תוקנה כבר לפני ארבע שנים בהתאם להוראותיה.
במצב כזה, היה על השופטת להחזיר את התיק לוועדה, אולם היא החליטה לקחת את המושכרות ולשים סוף לסאגה בעצמה, שכן ההליך לטעמה "חרג מכל פרופורציה".
מכאן ניגשה השופטת לדון לגופו של עניין – תחילה בסוגיית הפטור. הפטור, הסבירה השופטת, הוא חריג שמתקיים רק אם מתמלאים שלושה תנאים: האחד, כי הפגיעה נמנית עם אחד מ-11 המקרים המפורטים בחוק (תנאי שמתקיים), השני, כי הפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר והשלישי כי זה לא מוצדק לשלם לנפגע פיצויים.
המשיבה נפלה לטעמה כבר בתנאי השני – כיוון שלא ניתן לומר שהפגיעה במערערים מזערית. מדובר בפגיעה שנעה בין 3% ל-16% – זהו לא "עניין של מה בכך". מעבר לכך, אין כל הצדקה שהמערערים יישאו על גבם את הנזק מהתכנית – שנועדה לשרת בראש ובראשונה אינטרסים פרטיים.
משכך, קבעה השופטת, כי המשיבה תשלם למערערים פיצויים על ירידת הערך לפי השומה המכריעה, כולל ריבית והצמדה מיום אישור התכנית. הסכומים הפרטניים אמנם לא נחשפו, אבל ברור שמדובר במאות אלפי שקלים, בין היתר בהתחשב באזור היוקרתי שבו מתגוררים המערערים.
בהתאם, הערעור של המשיבה נדחה והיא חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 50,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד גיל צבע, עו"ד משה אשכנזי
- ב"כ המשיבות: עו"ד מ. בויאר, עו"ד עפר טויסטר, עו"ד איילת חוטה
* עורכת דין רונית צחובוי ממשרד עו"ד צחובוי, קריבושיי-סודרי עוסקת במקרקעין ותכנון ובנייה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.