בפסק דין שהותר לפרסום באחרונה התקבלה תביעת הפליה שהגיש בליין נגד מועדון "ג'ימי הו" ואחד מבעליו לאחר שהוכיח שהכניסה נמנעה רק ממנו ולא מחבריו – בעלי עור בהיר יותר.
בתביעה שהוגשה לפני כארבע שנים וחצי טען בחור שחום עור ממוצא מזרחי שביקש בשתי הזדמנויות שונות להיכנס למועדון בשם "ג'ימי הו" בשדרות רוטשילד בתל אביב אך נתקל בסירוב לא ענייני המעיד על "הסוואת הפליה".
בתביעה שהגיש נגד המועדון ואחד מבעליו התובע סיפר שבשתי פעמים בבמאי 2012 הגיע למקום יחד עם חבריו כדי לבלות אך המארחת בכניסה שתפקדה כ"סלקטורית" מנעה ממנו את הכניסה בטענה שהוא "לא מופיע ברשימת המוזמנים". חבריו בהירי העור לעומת זאת הוכנסו בלי בעיה.
לדבריו, כניסתו נאסרה ללא כל נימוק ענייני ורק בשל צבע עורו. לטענתו, המועדון מבקש למתג את עצמו באמצעות סינון של אנשים בצבע עור מסוים ובעבר כבר התקבלו נגדו תביעות בגין הפליה.
הנתבעים הכחישו שקיימת במקום הפליה וטענו שאנשים מעדות המזרח מבלים דרך קבע במועדון. הם הסבירו שבשתי הפעמים התובע התבקש להמתין עד שיתפנה מקום בהתאם ל"נוהל הכנסת מבלים ביום שישי".
לדבריהם, התובע לא באמת רצה להיכנס למועדון ומטרתו האמיתית הייתה להגיש תביעה ולהתעשר על חשבונם.
תופעה מבישה
לדברי השופטת נאוה ברוורמן מבית משפט השלום בתל אביב התובע הוכיח שהכניסה נמנעה רק ממנו ולא מחבריו שהגיעו עמו למקום "באותן נסיבות" ולכן הוא הצליח להקים את "חזקת ההפליה" שבחוק לאיסור הפליה במוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים. בנסיבות אלה, הנטל עבר לנתבעים להוכיח שלא נקטו בהפליה.
אך הנתבעים לדבריה לא סיפקו הסבר כלשהו לאירועים ומסרו גרסה לא מבוססת מבלי להציג "נהלים" או "רשימות" ומבלי לזמן את הסלקטורית לעדות למרות היותה דמות מפתח.
השופטת נתנה אמון מלא בשני העדים שזימן התובע שסיפרו שראו אותו נשאר בחוץ בעוד הם ומבלים אחרים מוכנסים פנימה.
השופטת כתבה כי "מיותר לציין את הפגיעה בכבוד האדם שנשללת ממנו הכניסה למועדון ובכך הוא מופלה לעומת אנשים אחרים, בין היתר חבריו" וציינה שאירועים מעין אלו "פוגעים וצורבים" מעצם מהותם כך שהתובע לא היה צריך להוכיח שנפגע מבחינה רגשית, כפי שניסתה הנתבעת לטעון.
השופטת הוסיפה שמהתמונות שצירפה הנתבעת מצטיירת תמונה מגמתית שלפיה צולמו מבלים בעלי כוון עור כהה, לעומת תמונות הפייסבוק שצירף התובע שבהן הנתבעת הבליטה דווקא את המבלים בהירי העור.
בסופו של דבר השופטת קבעה שהנתבעת נקטה בהפליה פסולה כלפי התובע והטילה אחריות אישית גם הנתבע השני ששימש כאיש יחסי הציבור של המועדון.
"הפליה בגין "גוון עור" בכניסה למועדונים היא תופעה מבישה בחברה הישראלית, המעוררת סלידה, ויש למגר ולהוקיע תופעה זו, על מנת שמקרים מעין אלו לא יישנו" כתבה השופטת ופסקה לתובע פיצוי של 25,000 שקל בגין כל אירוע ובסך הכל 50,000 שקל. הנתבעים חויבו בנוסף בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אושרת תורג'מן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.