אם לבן 7 טענה שמאז פסיקת המזונות בן-זוגה לשעבר פתח עסק ומשתכר יפה. השופטת הסכימה שמדובר בשינוי נסיבות מהותי, אך לא כזה המצדיק את הסכום הנתבע
במקום 1,500 שקל בחודש, ישלם 1,550: בית המשפט למשפחה בחדרה קיבל לאחרונה תביעת אישה להגדלת המזונות שמשלם לה בן זוגה לשעבר עבור בנם. היא דרשה להכפיל את הסכום ל-3,000 שקל בחודש, אך השופטת עינת גלעד משולם קבעה שאין צורך להגזים, ופסקה תוספת מזונות מינורית.
הצדדים הם הורים לילד כבן שבע. לפני כשלוש שנים הגישה האם תביעת מזונות, בסופה נקבע שהאב יעביר לה 1,500 שקל מדי חודש, לצד מחצית מתשלומי החינוך והבריאות. כשנה לאחר מכן פנתה האישה בשנית לבית המשפט, בבקשה להגדיל את סכום המזונות.
לטענתה חל שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי של האב: מהיותו מובטל ונעדר הכנסות הוא פתח עסק, רכש משאית והפך לעצמאי המשתכר כ-40 אלף שקל בחודש. לשיטת האם, שינוי נסיבות זה מצדיק להכפיל את המזונות, ולהעמידם על 3,000 שקל בחודש.
מנגד טען האב שמאז פסיקת המזונות מצבו הכלכלי לא רק שלא השתפר, אלא החמיר. לטענתו העסק שלו לא יציב כאשר הוצאותיו עולות על הכנסותיו. יתרה מכך, הוא משלם אלפי שקלים בחודש כהחזר הלוואה עבור המשאית שקנה, וכן נתמך כלכלית על ידי הוריו ומתגורר אצלם.
עוד סיפר האיש שהוא גם משלם 3,000 שקל בחודש כמזונות עבור שני ילדיו מנישואים קודמים, כאשר הגדלת המזונות שעליו לשלם לתובעת תקשה עליו ביותר.
לא תמך טענותיו בראיות
השופטת גלעד משולם קבעה שהטענה בדבר שינוי בהכנסת האב אכן מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של גובה המזונות. לעניין זה היא ציינה שאין לפניה מספיק נתונים על מצבו הכלכלי האמיתי של האב, משזה לא הגיש ראיות חרף בקשת בית המשפט.
"האב לא צירף אסמכתאות לעניין מצבו הכלכלי, הגם שטענת האם כי הוא משתכר כ-40 אלף שקל עמדה לנגד עיניו. טענת האם אמנם לא נתמכה על ידה, אך מנגד לא נשללה על ידי האב במסמכים מגבים", כתבה השופטת. היא הדגישה ש"הימנעות מהצגת ראיות שבשליטת צד והנתונות בהישג ידו מצביעות על כך שאי הצגתן עשויה לפעול לחובת הנמנע מצירופן", כלומר לחובת האב.
על הרקע הזה העריכה השופטת שהאב משתכר מדי חודש בין 13,000 ל-15,000 שקל נטו, זאת בשל ההנחה שעסקו הספיק להתייצב. בניכוי הוצאותיו הגיעה השופטת למסקנה שהכנסתו הפנויה עומדת על בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש. את הכנסתה הפנויה של האם העריכה השופטת ב-3,440 שקל.
משנמצא כי מצד אחד חל שינוי מהותי ביחס למצבו הכלכלי של האב מאז פסיקת המזונות, ומן העבר השני מדובר בילד מעל גיל 6 שמזונותיו אינם מוטלים עליו אבסולוטית, קבעה השופט כי יש לבחון האם מוצדק להיעתר לדרישת האם להכפילם.
מסקנתה הייתה שלא. זאת על רקע פסיקה המעריכה את צרכיו המינימאליים של קטין ב-1,600 שקל בחודש, והעדר טענה מטעם הצדדים שבנם זקוק ליותר מכך. בסופו של יום, ועל רקע פערי ההכנסות בין הצדדים, קבעה השופטת שהמזונות יוגדלו ב-50 שקל בלבד, מ-1,500 ל-1,550.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאיה רוטנברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.