לפסק הדין בעניין נוביק שוורצמן נ' דהן ואח'
בני-זוג שהתחתנו גילו, לאכזבתם, כי לעולם לא יקבלו את סרט החתונה שלהם. הצלם טען כי הקלטות נגנבו מביתו של העורך וסירב לפצות אותם. לטענתו, על פי החוזה שחתמו עמו, הוא פטור מאחריות לכל נזק שנגרם לחומרים. מזל שהשופט חשב אחרת.
בני-זוג שנישאו במרץ 2012 באולם באור יהודה חתמו על חוזה להזמנת צוות צילום לחתונה, על פיו החתונה תצולם בוידאו ובתמונות סטילס בתמורה ל-5,100 שקל. בני הזוג גם שילמו מקדמה בסך של 1,000 שקל ואת היתרה שילמו ימים ספורים לאחר החתונה.
אלא שסרט הוידאו מעולם לא סופק להם, והסתבר להם כי צלם החתונה גם לא מתכוון לספק אותו. הסיבה לכך היא, שהסרט נגנב מבית עורך הוידאו שאמור היה לערוך אותו והוא לא דאג לשמור העתק מחומר הגלם במחשב שלו.
בעקבות זאת, הגישו בני הזוג תביעה כנגד הצלם לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בטענה כי הפר את ההסכם ביניהם. בני הזוג דרשו לקבל חזרה את הסכום ששילמו לו ולחייבו לשלם להם פיצוי של 25,000 שקל בגין עגמת נפש.
האחריות מוגבלת לסכום ששולם?
הנתבע הפנה את התובעים לסעיף 5 לחוזה, שם נקבע כי במקרה של תקלה כלשהי בצילום, תהיה אחריות הסטודיו מוגבלת להחזרת הסכום ששולם על ידי המזמין עבור צילום הסרט בלבד. עוד נכתב שם, כי "פרט לאמור לעיל לא יישא הסטודיו, בעליו או מי שפועל מטעמו בשום אחריות בשל תקלה". כלומר, לעמדת הנתבע, על פי החוזה עליו לפצות את התובעים אך ורק בסך של 5,100 שקל, אף שסיפק לתובעים את תמונות הסטילס.
בנוסף, הגיש הנתבע הודעת צד שלישי כנגד העורך, שמביתו נגנבו החומרים, ולטענתו הוא האחראי למחדל. לדבריו, העורך מחק את החומרים שבמחשבו מבלי להודיע לו על כך מראש ומבלי שקיבל ממנו אישור.
בתגובה, טען העורך, כי בינו לבין הנתבע לא נחתם הסכם בכתב, ולא הייתה מוטלת עליו כל חובה לשמור העתק מחומרי הגלם. לדבריו, הוא מחק את החומרים כארבעה חודשים לאחר החתונה, על מנת לפנות מקום במחשב.
תנאי מקפח יבוטל
השופט בדימוס יהודה גרניט ציין בפתח דבריו כי החוזה בין בני הזוג לצלם מהווה חוזה אחיד, כלומר חוזה סטנדרטי שמשמש את הצלם אל מול כל לקוחותיו. חוזה זה, קבע השופט, לא קיבל אישור מבית הדין לחוזים אחידים, ולכן בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לבטל כל תנאי מקפח בחוזה זה.
תנאי מקפח הוא תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין. במקרה זה, הסעיף אשר קובע שהנתבע פטור מאחריות לפצות את התובעים בגין עגמת נפש הוא תנאי מקפח ועל כן- דינו להתבטל.
השופט הוסיף ודחה את טענות הנתבע כנגד העורך. לקביעתו, היה על הנתבע לשמור העתק מחומרי הגלם במחשבו הוא, והעורך נהג בתום לב ובדרך מקובלת כאשר מחק את חומרי הגלם לאחר ארבעה חודשים.
על כן קבע השופט, כי אין ספק שהנתבע הפר את החוזה הפרה יסודית בכך שלא מסר לתובעים את סרט הווידאו שצולם בחתונתם, והתרשל בכך שלא שמר לעצמו העתק מחומרי הגלם לפני שנמסרו לעורך. משום כך, הוא חייב בפיצוי התובעים בגין עגמת נפש.
להערכת השופט, הנזק הבלתי ממוני שנגרם לתובעים עקב הפרת החוזה על ידי הנתבע עומד על 25,000 שקל. על כן, פסק, על הנתבע לשלם לתובעים סכום של 30,100 שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
החוק שמגן על הלקוחות
עו"ד אילנית מנדלסון, העוסקת, בין היתר, בדיני צרכנות, מסבירה שתנאיו הקבועים של חוזה אחיד נוסחו ע"י ספק המוצר או השרות ועל כן הוא מגן בעיקר על האינטרסים של אותו ספק. לדברי עו"ד מנדלסון, חוק החוזים האחידים, שנחקק בשנת 1982, בא להגן על הלקוחות בדיוק מפני יתרון לא הוגן זה: "על פי החוק, במקרה שקיים בחוזה אחיד תנאי מקפח, כמו בחוזה המתואר לעיל, הרי שניתן לעתור לבית הדין לחוזים אחידים לביטול התנאי. במקרה הזה, השופט זיהה את התנאי המקפח, שבעטיו נמנעה זכותם של בני הזוג לפיצוי הוגן, ביטל אותו ופיצה את הלקוח".
לפסק הדין בעניין נוביק שוורצמן נ' דהן ואח'
למדור: צרכנות
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.