לטענת המבקש סבתו הייתה בלתי כשירה, ולכן יש לקיים צוואה מאוחרת שבה סבו הוריש לו את ביתו - במקום צוואתם ההדדית של הסבים. אלא ששופטת קבעה: אין אינדיקציה להיעדר כשירות
בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה בקשת גבר להכריז על סבתו המנוחה כמי שלא הייתה כשירה לצוות בשעה שחתמה, יחד עם סבו, על צוואה הדדית. ברקע: טענתו שהסב ערך לטובתו צוואה מאוחרת בה העניק לו את ביתו. חרף אירוע מוחי ושיתוק מהם סבלה המנוחה עובר לצוואה, השופטת לירון זרבל-קדשאי קבעה שאין הוכחה להיעדר כשירות מצדה בשעת חתימתה.
תחילת הפרשה באפריל 2010, אז חתמו סבי המבקש והורי המשיבים על צוואה הדדית בפני נוטריון. הסבתא הלכה לעולמה ראשונה, ב-2012, כאשר ב-2015 נפטר אף הסב. צו לקיום הצוואה ניתן ביולי אותה שנה.
כעבור שנה, באוגוסט 2016, הגיש הנכד בקשה לביטול צו הקיום, בטענה שסבו ערך לטובתו ב-2014 צוואה בה הוריש לו את בית מגוריו.
בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה, ובערעור למחוזי נקבע שהתיק יוחזר אליו לצורך בירור נקודה אחת: כשירות הסבתא בשעת חתימתה על הצוואה ההדדית, על רקע אירוע מוחי שעברה ארבע שנים לפני כן, ב-2006.
לטענת הנכד, על-פי "מבחן הסבירות" הסיכוי שסבתו הייתה כשירה להבין טיבה של צוואה הוא אפסי. משכך, לטענתו יש לקבוע שהיא הייתה בלתי כשירה. מנגד טענו דודיו שאין הוכחה כי אימם לא הייתה כשירה לצוות באפריל 2010.
עמדת מומחה בית המשפט, בתחום הגריאטריה והפסיכו-גריאטריה, שמונה כחלק מההליך, תמכה בטענת ילדי המנוחה: לדבריו "אין זה בלתי אפשרי שחלה התפתחות לטובה במצבה הקוגנטיבי של המנוחה" באותן ארבע שנים שחלפו מאז האירוע המוחי ועד לצוואה. "המוח הוא דינאמי ובר שיקום", נימק, "ובמקרים רבים מתרחשת הטבה ושיקום ספונטני גם של נזק מוחי - גם שלא תוך כדי שיקום פורמלי ומוסדי".
"מתמצאת בזמן ובמקום"
ראיה מרכזית ששימשה את המומחה לצורך קביעתו הייתה רישום שערכה אחות סיעודית במרץ 2009 - כשלוש שנים לאחר האירוע המוחי וכשנה טרם חתימת הצוואה. בהתאם לאותו דיווח המנוחה באותה תקופה הייתה "מתמצאת בזמן, במקום ובאנשים, מדברת ויוצרת קשר עם הסביבה". על הרקע הזה קבע המומחה שאין אפשרות לקבוע כי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה ההדדית.
השופטת זרבל-קדשאי אימצה את חוות דעת המומחה תוך שהדפה את ניסיון הנכד לערער על תוקפה, בטענה שאחות אינה גורם מוסמך להעריך כשירות לצוות. "אחים ואחיות הם חלק בלתי נפרד מן המערך הרפואי, ואבחון מצבו הקוגניטיבי של אדם, גם אם שטחי, מצוי בהחלט בתחום עיסוקם", כתבה.
חיזוק נוסף להערכה שהמנוחה הייתה כשירה לצוות, מצאה השופטת בעדות הנוטריון שהחתים אותה על הצוואה. על-פי עדותו סבתו של המבקש - אותה הכיר לדבריו מילדות - "הייתה בדעה צלולה והבינה הכול".
השופטת הדגישה שלעדות הנוטריון משקל רב, שכן בניגוד לחוות דעת המומחה היא מתייחסת למצבה של המנוחה בזמן אמת ובמועד עריכת הצוואה ממש. יתרה מכך, הנוטריון, שלא כמו המומחה, פגש במנוחה פנים אל פנים והכיר אותה באופן אישי.
בסופו של יום קבעה השופטת שעומדת למנוחה חזקת הכשירות, כך שיש להניח שהיא הייתה כשירה במועד חתימתה על הצוואה ההדדית. לפיכך היא הורתה על דחיית הבקשה תוך חיוב הנכד ב-25,000 שקל הוצאות לטובת דודיו.
- ב"כ המבקש: עו"ד ניזאר חדאד
- ב"כ המשיבים: עו"ד עבדאללה ואכד
לפסק הדין המלא בתיק ת"ע 34260-08-16
עו"ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.