עברה הגדלת חזה ותבעה את הכירורג: "הכניס שתלים פגומים"

בתביעת רשלנות רפואית טענה האישה כי הרופא הכניס שתלים בעלי נטיית יתר לדליפה והיא נאלצה להחליפם בשני ניתוחים מיותרים. עוד נטען כי השתלים היו גדולים מדי ביחס למימדי גופה

השופט אלדד נבו דחה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד רופא שניתח אותה ב-2007. התובעת טענה כי בניתוח להגדלת השדיים הרופא הכניס שתלים מתוצרת חברה שהיה ידוע כי הם בעלי נטיית יתר לדליפה. בנוסף לדבריה, השתלים היו גדולים מדי והיא עברה ניתוחים להחלפתם וכיום סובלת מ-20% נכות. השופט דחה את הטענות מחוסר הוכחה.

התובעת סיפרה שלפני כ-15 שנה החליטה לעבור ניתוח להגדלת שדיים ולצורך כך פנתה אל הנתבע, כירורג במקצועו, על מנת שיבצע את הניתוח.

הניתוח התבצע ביולי 2007 ובמסגרתו נעשה שימוש בשתלים מתוצרת חברת PIP בגודל של 385 סמ"ק.

לדבריה, בעקבות פרסומים שיצאו לאור בשנת 2011, לפיהם קיים חשד כי השתלים הללו יוצרו תוך שימוש בחומרים אסורים וקיים חשד כי יש להם נטיית יתר לדליפה, המליץ משרד הבריאות למי שבגופה הושתל שתל של חברת PIP, לבדוק האם קיימת דליפה שלו ובמידת הצורך – להחליפו לשתל מתוצרת חברה אחרת. כמו כן, נאסר השימוש בשתלים אלה.

במרץ 2012 ביצעה התובעת ניתוח להחלפת השתלים בבית החולים איכילוב. לגופה הוכנסו שתלים מתוצרת חברה אחרת בגודל דומה. 

התובעת טענה כי כיום היא סובלת מאסימטריה בשדיה, מהופעת קמטוטים, בתחושה של עקצוצים בצדי השד, ולפני מחזור אף סובלת מכאבים בפטמה משמאל המתחלפים עם חוסר תחושה. 

לשיטתה, היה על הנתבע להימנע משימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP וזאת לנוכח הפגמים שנמצאו בהם והחקירות שנוהלו נגד היצרן.

זאת ועוד לדבריה, הנתבע השתיל בגופה שתלים גדולים מדי.

מומחה מטעם התובעת כתב בחוות דעתו כי לא מן הנמנע שהנתבע היה בקשרים עם חברת PIP והיה עליו לדעת אודות החקירה המתנהלת נגדה ועל כך שמצטברים נתונים אודות סיכון מוגבר לדליפה עוד ב-2007. 

המומחה קבע שהתובעת נותרה עם 20% נכות בגין צלקות.

הנתבע טען להגנתו כי במועד ביצוע הניתוח לא היה ידוע כלל שקיימת בעיה כלשהי עם שתלים מתוצרת חברת PIP ולכן, לא הייתה כל מניעה מקצועית או חוקית לעשות בהם שימוש. 

צלקות בכל מקרה

השופט אלדד נבו מבית משפט השלום בכפר סבא הבהיר כי הקושי עם טענות התובעת נעוץ בלוחות הזמנים. החקירה בעניינה של חברת PIP החלה רק בשנת 2007, אותה שנה בה בוצע הניתוח, והפרסומים הראשונים אודותיה החלו לצאת לאור רק בשנים 2010 – 2011.

בנסיבות אלה, לא ניתן לייחס לנתבע רשלנות בכך שעשה שימוש בשתלים מתוצרת PIP.

השופט הוסיף שמחקירת מומחה התובעת עלה כי הוא סבור כי זה "לא יאה" להשתיל שתלים בגודל של 385 סמ"ק למטופלת בממדי התובעת. אולם "לא יאה" איננו מונח רפואי והמומחה הסכים כי אין לכך כל קשר לתלונות התובעת ואין בכך רשלנות.

וביחס לנכות שנקבעה בגין הצלקות הניתוחיות הודה המומחה כי מדובר בצלקות שהן חלק בלתי נפרד מניתוח להגדלת שדיים.

השופט קבע לפיכך שאין כל קשר בין מצבה של התובעת, לא מבחינת מראה, ולא מבחינת תלונותיה – לבין גודל המשתלים. 

"צלקות היו נותרות לתובעת בכל מקרה ואין בחוות הדעת כל טענה כי פרוצדורה לא נכונה או רשלנית גרמה לצלקות הניתוחיות".

בסופו של דבר נדחתה התביעה.

התובעת חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.