עורך הדין טען שקיבל 42 הודעות פרסומת מחברת "קניה טובה" אף שמעולם לא הסכים לכך. תביעה שהגיש לפי "חוק הספאם" התקבלה בחלקה.
עמית זילברג, עו"ד שהחליט להילחם בתופעת ה"ספאם" בישראל, הגיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א תביעה נגד חברת "קניה טובה באינטרנט".
לדבריו, החל מחודש יוני 2010 הוא קיבל מהחברה 42 הודעות פרסומת בדואר אלקטרוני, בניסיון "לפתות" אותו לקנות מוצרים. התובע ציין כי אינו זוכר אם רכש בעבר מוצרים מהנתבעת, אך גם אם עשה זאת, לא סביר שאישר משלוח הודעות פרסומיות משום שהוא מתנגד לכך כחלק משגרת חייו.
גם אתם מקבלים דואר זבל?
פנו ל- עורך דין דיני תקשורת ואינטרנט
בספטמבר 2013, התובע שלח לחברה שתי הודעות בדואר אלקטרוני וביקש להסירו מרשימת התפוצה. למרות זאת, הוא טען, במאי 2014 הוא החל לקבל ממנה הודעות נוספות. כשלושה חודשים לאחר מכן, הוא פנה שוב לחברה בטענה שקיבל כבר 15 הודעות פרסומת מאז שביקש להסירו בפעם הקודמת.
בעקבות זאת, הוא דרש מהחברה לשלם לו "פיצוי סמלי" של 7,500 שקל. הנתבעת אמנם הסירה אותו הפעם מרשימת התפוצה, אך סירבה לשלם לו את הפיצוי שביקש. משכך, הוא הגיש נגדה את התביעה, ועתר לחייבה בפיצויים לדוגמה (כעונש) בסך 33,800 שקל.
הנתבעת טענה כי התובע למעשה מתפרנס מהגשת תביעות ספאם, ובכך הוא נוהג בחוסר תום לב ועושה שימוש לרעה עושה בהליכי בית המשפט. לדבריה, הנתבע נרשם בשנת 2008 לאתר שהיא מפעילה וב-2009 הוא אף הזמין ממנה שני מוצרים ובמסגרת זו הסכים לקבל ממנה הודעות.
משכך, מאז ועד שפנה אליה בספטמבר 2013, נשלחו ההודעות לבקשתו. לאחר מכן, היא הסירה אותו מרשימת התפוצה, אלא שלמרבה הצער, עקב תקלה שאירעה כשהחליפה את החברה שבאמצעותה נשלחות ההודעות, במאי 2014 – החלו להישלח בטעות הודעות גם ללקוחות שביקשו להסירם מרשימת התפוצה. כשהתובע פנה אליה שוב היא הסירה אותו באופן מיידי.
תמריץ הולם
לאחר שהתובע ציין שאינו זוכר אם רכש מוצרים מהנתבעת, השופט טל חבקין קיבל את גרסת הנתבעת שהתובע הסכים למשלוח הודעות עד שביקש להסיר את עצמו בפעם הראשונה. משכך, הוא זכאי לפיצוי רק על 15 ההודעות שנשלחו אליו לאחר בקשת ההסרה.
השופט דחה את טענת הנתבעת שמדובר בתובע סדרתי וקבע, שבדומה לתובענות ייצוגיות, חוק הספאם מקנה לתובעים פרטיים תמריץ להגיש תביעות כאלה, המשרתות את המטרה החברתית שבמיגור תופעת ה"ספאם" הלא רצוי.
עם זאת, השופט שוכנע כי ההודעות נשלחו בטעות, והחברה לא נוהגת לשלוח פרסומות סתם כך ללא הסכמת הנמענים, ועל כן - לא מדובר בנסיבות חמורות המצדיקות את תשלום הפיצוי המרבי שקובע החוק - 1,000 שקל עבור כל הודעה.
יתרה מזו, השופט הבהיר שמטרת חוק הספאם היא להרתיע מפני הפצת דואר זבל ולא להעניש. השופט גם הוסיף, שאין זה הגיוני לפסוק לתובע פיצוי על כל הודעה והודעה, שכן זה מוביל לתפיסה שמשתלם לחכות למשלוח 100 הודעות ספאם, כי אז אפשר לקבל פיצוי של 100 אלף שקל. תוצאה זו, קבע השופט, אינה הגיונית.
עוד ציין השופט, כי לו יחייב את הנתבעת במלוא הפיצוי, הוא "ינחית" עליה גזרה קשה, מאחר שהמחזור העסקי שלה לא גבוה.
לבסוף, השופט פסק לתובע פיצוי של 3,000 שקל בלבד. לא ניתן צו להוצאות.
* עו"ד אבי הורביץ עוסק בדיני צרכנות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.