עו"דקאסט | כך איציק סעידיאן שינה את היחס של משרד הביטחון להלומי קרב

לדברי עו"ד אורי צפורי, המתמחה בתביעות נכות נגד משרד הביטחון, נכי צה"ל ומשפחות שכולות, המקרה של סעידיאן גם הזיז משהו אצל קצין התגמולים במשרד הביטחון, והיום חיילים יכולים לקבל הכרה תוך ימים ספורים מרגע התביעה, בהשוואה לזמן המתנה שיכול היה להגיע ללמעלה משנתיים לפני המקרה של סעידיאן.

עם זאת, עדיין לא פשוט לקבל הכרה בפוסט טראומה.

בשונה מתביעת נכות מול ביטוח לאומי, בהן מספיק שהתובע סובל מנכות בשביל לקבל הכרה ותגמולים מהמדינה, בתביעת נכות של נכי צה"ל לפי חוק הנכים צריך להוכיח גם קשר סיבתי – כלומר שהנכות נגרמה עקב השירות הצבאי – מה שהופך את התהליך ליותר מסובך ופחות נעים.

בנוסף, הנושא של פוסט טראומה הוא ייחודי בכך שהתביעות להכרה בנכות זו מוגשות בדרך כלל שנים רבות לאחר האירוע שגרם לפגיעה.

הסיבה לכך היא שההפרעה מתאפיינת בהתפרצות מאוחרת – לפעמים 10 שנים ויותר אחרי האירוע הטראומתי – וגם לאחר ההתפרצות לוקח לנפגעי פוסט טראומה זמן להבין שהם סובלים מבעיה, להודות בחולשה, ולהבין שהיא לא תחלוף בקלות ועליהם לחשוף אותה כדי לקבל עזרה.

בשלב הזה התובע נדרש להוכיח שבאמת היה אירוע כזה, שהוא השתתף בו, שאותו מקרה גרם לו לטראומה ושהנכות שממנה הוא סובל היום קשורה לכך.

העובדה שהתביעה מוגשת אחרי כל כך הרבה זמן גם מעוררת ספקנות ותהיות, שמא אירועים אחרים שקרו בחלוף השנים אחרי השירות הם הגורם לפוסט טראומה.

כאמור, במשרד הביטחון הפיקו לקחים מאז מקרה סעידיאן. היום, כדי לקצר את התהליך לקבלת הכרה צריך להוכיח אירוע טראומתי מובהק, להביא עדות תומכת של אדם נוסף שהיה באירוע ולצרף אבחנה מהימנה של PTSD.

כמו כן, הוקם מוקד "קשר עד" שמסייע באיתור עדים לאירוע כדי להוכיח את החלק העובדתי.

להאזנה בספוטיפיי

עו"ד אורי צפורי עוסק ב- דיני צבא ובטחון

עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.