לפני כשנתיים קבע ביהמ"ש שאין בסיס להאשמת מנהל הרכש ברשת המסעדות בגניבה של למעלה מחצי מיליון שקל. כעת נקבע שיש לשלם לו זכויות סוציאליות
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שמנהל רכש לשעבר ברשת המסעדות "זה סושי", אשר נטען לגביו כי מעל בכספי הרשת, יפוצה ב-289,149 שקל. על רקע דחיית התביעה שהוגשה נגד האיש להשבת ה"גניבה", בנימוק שלא הוכחה, קבעה השופטת שרון אלקיים שאין מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים, ויש להוסיף ולשלם לו זכויות אחרות כמו תמורת הודעה מוקדמת והפרשי פנסיה.
התובע עבד כמנהל רכש ברשת המסעדות התל אביבית החל מספטמבר 2013 ועד ינואר 2019. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם במועד זה הוא פוטר או הושעה. במסגרת תפקידו נדרש האיש להפקיד את הפדיון היומי של המסעדות לחשבונות הבנק של החברה.
בדצמבר 2018, על רקע חשד למעילת ענק שביצע העובד – בסך 576 אלף שקל – הוא סולק בבושת פנים ממשרדי החברה, ובמקביל נפתחו נגדו שני הליכים משפטיים: האחד בבית משפט השלום בתל אביב, להשבת הגניבה; והשני, בבית הדין לעבודה בעיר, לצורך שלילת פיצויי הפיטורים שלו. לתביעה זו הגיש העובד תביעה שכנגד, לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתו לא שולמו לו.
ביולי 2022 דחה בית משפט השלום את התביעה להשבת הגניבה בנימוק שהיא לא הוכחה, מה שהוביל את בית הדין לקבוע שאין מקום לשלילת פיצויי הפיטורים. במצב שנוצר נותר לבית הדין להכריע בתביעה שכנגד שהגיש מנהל הרכש לשעבר.
חרושת שמועות
"זה סושי" טענה אמנם שלא פיטרה את האיש אלא השעתה אותו עד שיתבררו החשדות נגדו, אלא שהשופטת אלקיים אימצה דווקא את עמדת העובד, לפיה הוא פוטר לאלתר. ממסכת הראיות עלה שבמהלך הפגישה בשלהי 2018 הגיעו למשרד נציג החברה ושני חוקרים פרטיים שהטיחו בעובד כי גנב כספים מהחברה, תוך שלחצו עליו להודות במעילה.
לדברי השופטת, האינדיקציות שצצו אחרי אותה פגישה מלמדות בבירור על פיטורים ולא על השעיה. כך למשל, לא נאמר לעובד במעמד השיחה שהוא מושעה עד לשימוע שייערך לו. יתרה מכך, סמוך מאוד לסילוק העובד הוגשה נגדו תלונה למשטרה כמו גם ההליכים המשפטיים שצוינו, עובדה המוכיחה שרשת המסעדות, למעשה, כבר לא ראתה בו באותם מועדים כעובד מן המניין. גם העובדה שלאחר העימות במשרדי החברה עדכנו נציגיה את הספקים בדבר "החלטת התובע לעזוב" ולסיים את עבודתו מוכיחה, לדברי השופטת, שמדובר בפיטורים.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שמגיעות לתובע הזכויות השמורות לעובד שפוטר לאלתר וללא שימוע, כלומר פיצויי פיטורים מלאים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין. בקשר לכך ציינה השופטת שהחברה זימנה אמנם את מנהל הרכש לשימוע מספר ימים לאחר שסולק, אלא שלדבריה הפעולה נעשתה למראית עין בלבד. בתוך כך הדגישה השופטת ששיחת העימות אינה נחשבת לשימוע כדין, שכן היא הייתה חד-צדדית ולא הוענקה במהלכה לתובע הזדמנות כנה ואמיתית להשיב להאשמות החמורות שהופנו כלפיו.
לקראת סיום דחתה השופטת את החלק בתביעה שבו נטען כי החברה הוציאה את דיבתו של העובד. לדבריה, הוכחה רק "חרושת שמועות" סביב החשדות שהועלו בזמנו נגד התובע, אך האחרון לא הוכיח אמירות קונקרטיות שנאמרו בעניינו הנחשבות ללשון הרע.
בסיכום העניין פסקה השופטת לטובת מנהל הרכש לשעבר זכויות סוציאליות בהיקף של 259,149 שקל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעות והנתבעות שכנגד: עו"ד יניב אופק
- ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד אילן שטאובר
עו"ד נפתלי שור
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.