התובע נפצע בתאונת אופנוע וביטוח לאומי הכיר בפגיעות שונות בגופו, אבל לא בבעיית השמיעה שמלווה אותו מאז. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו נגד המוסד בעקבות חוות דעת חד-משמעית של מומחה אף אוזן גרון
השופטת הבכירה יפה שטיין מבית הדין לעבודה בירושלים קיבלה לאחרונה תביעה של עובד רשות המסים לשעבר (46) להכיר בירידה בשמיעה וטנטון שמהם הוא סובל מאז שעבר תאונת אופנוע ב-2017, כפגיעה בעבודה. פסק הדין התבסס על חוות דעת של מומחה בתחום אף אוזן גרון שמצא כי שתי הפגיעות קשורות לתאונה. דרישתו של ביטוח לאומי להחליף את המומחה, שלטעמו התבסס על השערות, נדחתה. "לא מדובר כאן במדע מדויק".
ב-2017 התנגש עובד רשות המסים עם האופנוע שלו ברכב שבלם בפתאומיות. כתוצאה מהתאונה הוא סבל מפגיעות בחזה, בגב, בכף יד ימין ובצוואר – כולן הוכרו בביטוח לאומי כפגיעות בעבודה. כחצי שנה אחרי התאונה הוא התלונן על בעיות שמיעה ונמצא שהוא סובל מירידה בשמיעה ומטנטון. אלא שתביעתו להכיר גם בבעיות השמיעה כפגיעות בעבודה נדחתה.
במסגרת תביעה שהגיש בשל כך נגד ביטוח לאומי לבית הדין לעבודה מונה מומחה בתחום אף אוזן גרון שיחווה את דעתו האם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הירידה בשמיעה והטנטון שמהם סובל התובע.
גם בחוות הדעת וגם בתשובה לשאלות הבהרה שהגיש לו הביטוח הלאומי, עמד המומחה על כך שהפגיעות קשורות לתאונה. המומחה ציין כי אף שהתובע עבר תאונות דרכים רבות ב-20 השנים האחרונות הוא מעולם לא התלונן על בעיות שמיעה. התלונה הראשונה הגיעה כחצי שנה לאחר התאונה, וזה בהחלט סביר בהתחשב בכך שבמקרים רבים אנשים מתעלמים מבעיות שמיעה בתקווה שיחלפו ופונים לעזרה רק אחרי תקופה. עוד ציין המומחה כי פגיעה בשמיעה היא אחת התופעות שנגרמות בשל פגיעה מסוג צליפת שוט – כפי שאירעה לתובע.
ביטוח לאומי לא הסתפק בחוות הדעת ובתשובותיו של המומחה, וביקש למנות מומחה חדש. נטען כי המסקנות של המומחה חסרות בסיס ולא מוסברות, כי הוא לא התייחס לכל השאלות שהופנו אליו ולתאונות הקודמות שעבר התובע, לא גיבה את חוות הדעת בתיעוד רפואי והתבסס על בדיקת שמיעה אחת בלבד.
רק במקרים חריגים
אבל השופטת הבכירה יפה שטיין לא מצאה סיבה טובה למנות מומחה נוסף – מה שיביא להתארכות הדיון בתביעה. היא ציינה כי מינוי מומחה שני בתביעות לפגיעה בעבודה נעשה במקרים חריגים, בין היתר כאשר המומחה לא משיב לשאלות חיוניות, דוגל באסכולה לא מקובלת, חורג מהעובדות או שיש בו איזשהו פגם אישי. השופטת לא חשבה שהמקרה הנוכחי מצדיק זאת.
היא ציינה כי המומחה התייחס לתאונות הקודמות שעבר התובע והבהיר שהתלונות על השמיעה עלו רק אחרי התאונה הזו, ופער הזמנים בינן לבין התאונה הגיוני בהתחשב בטיב הפגיעה. השופטת כתבה כי "אכן לא מדובר כאן במדע מדויק", אבל התשובות של המומחה היו מספקות ומהן עלה באופן חד- משמעי הקשר בין התאונה לבין בעיות השמיעה של התובע. לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את ביטוח לאומי לשלם לתובע הוצאות של 3,000 שקלים.
ניסים ינאי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.