יצרנית האריזות "קרגל" טענה שלא היה צורך בהדרכה או פיקוח על העובד, שביצע עבודה פשוטה ויומיומית. אלא שהשופטת סברה כי העבודה הייתה כרוכה בסיכון מוגבר
שופטת בית משפט השלום בתל-אביב סיגל דומניץ סומך חייבה לאחרונה את יצרנית האריזות "קרגל" לשלם כ-160 אלף שקל לעובד שנפגע בכתפיים כתוצאה מהרמת גלופות כבדות מעל הראש לאורך זמן. בפסק הדין שניתן בתביעה שהגיש נגד החברה נקבע כי אף שהעבודה הייתה כרוכה בסיכון מוגבר החברה לא הדריכה את התובע, לא סיפקה לו עזרה ולא פיקחה שיבצעה אותה בבטחה. בכך, היא הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה.
התובע, בן 52, עבד בחברה במשך 26 שנים. לטענתו, ב-2010 הוא עבר לעבוד במחלקת הגלופות ובמסגרת זו נדרש לאסוף גלופות ששוקלות 15-20 קילוגרם מרחבי המפעל, להרים אותם למכונת שטיפה ולתלות אותן לייבוש. חלק ניכר מהעבודה נעשה כשהידיים שלו מורמות מעלה, מעל לגובה הכתפיים, וכתוצאה מעומס היתר והמאמץ נגרמה לו פגיעה בכתפיים שבגינה עבר ניתוח והוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי.
התובע טען כי החברה אחראית למצבו משום שנהגה ברשלנות ובחוסר זהירות כשלא הדריכה אותו כיצד לעבוד עם הגלופות בצורה בטוחה, לא פיקחה עליו ולא סיפקה לו אמצעים שיקלו עליו. כתוצאה מכך עד היום הוא סובל מבעיות בכתפיים ונאלץ למצוא עבודה שמתאימה למצבו הפיזי.
קרגל טענה מנגד שאין שום קשר בין תנאי העבודה לבין מצבו של התובע. לדבריה, הוא ביצע עבודה פשוטה ושגרתית שלא הצריכה הדרכה. החברה הוסיפה כי גם אם נגרם לתובע נזק כלשהו בעקבות העבודה האחריות מוטלת עליו בלבד.
חובות מוגברות
בפסק דין שהכריע לטובת התובע הסבירה השופטת סיגל דומניץ סומך כי חובות הזהירות שמוטלות על מעסיקים כלפי עובדיהם הן רחבות ומוגברות. המעסיקים חייבים להקפיד על שיטות עבודה בטוחות, להדריך את העובדים, להזהיר אותם מפני הסיכונים, לפקח עליהם ולוודא שהם מיישמים את הנחיות הבטיחות.
במקרה הנוכחי, הראיות והעדויות מעידות כי קרגל לא עמדה בחובות המוטלות עליה. השופטת ציינה כי הוכח שהעבודה של התובע הייתה כרוכה בהרמת ידיים ומשא כבד לאורך זמן ממושך בכל משמרת. המנהל הישיר שלו, שהעיד מטעמו, אישר כי התובע לא עבר הדרכת בטיחות מיוחדת משום שהחברה סברה שמדובר בפעולה יומיות ופשוטה שכל אחד מכיר. קרגל, מצידה, לא הביאה לעדות את יועץ הבטיחות שלה.
השופטת קבעה כי בניגוד לטענת קרגל, העבודה של התובע לא הייתה כרוכה בסיכון רגיל וטבעי אלא בסיכון מוגבר. למרות זאת, התובע לא הודרך, אף אחד לא פיקח על העבודה שלו כדי לוודא שלא ייגרם לו נזק והוא לא קיבל עזרה. בנוסף, קרגל לא הוכיחה שאי אפשר היה לעשות את העבודה אחרת, באופן שיקטין את הסיכון.
השופטת הוסיפה כי מחוות דעתו של אורתופד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט עלה בבירור כי אופן העבודה של התובע הוא שגרם לנזק בכתפיו, ומכאן שהחברה אחראית לכך. היא לא מצאה לנכון להטיל עליו אשם תורם משום שביצע את העבודה בהתאם לשיטה שנהגה במפעל.
לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע פסקה לו השופטת פיצויים של 130,284 שקלים (אחרי ניכוי תגמולי ביטוח לאומי) עבור הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה, עזרה, הוצאות רפואיות ונסיעות ונזק לא ממוני. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-30,500 שקלים.
עו"ד ליאור פלוטניק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.