ב-2013 סירבה עובדת ותיקה בחברה לעבור לתפקיד רכזת והציגה אישור רפואי שאינה יכולה לעבוד תחת לחץ. בית הדין לעבודה ביטל באחרונה את פיטוריה וקבע שהחברה לא התאמצה למצוא לה תפקיד מותאם.
בתחילת ינואר השנה פוטרה עובדת עמידר לאחר 28 שנות עבודה. בבקשה לצו מניעה דחוף לביטול הפיטורים היא סיפרה שעד לשנת 2013 שימשה כממונה אזורית לגבייה אך בעקבות שינויים ארגוניים בעמידר ביקשה החברה להעביר אותה לתפקיד של רכזת הנדסה מחוזית הכרוך בתוספת אחריות ולחץ.
היא סירבה והסבירה שעקב דיכאון וחרדה שהתפתחו אצלה היא אינה יכולה לשמש בתפקידים הכרוכים בלחץ רב או מתבצעים בסביבה ללא חלונות שניתנים לפתיחה החוצה והציגה אישור רפואי על כך.
העובדת הוסיפה שלנוכח סירובה לקבל על עצמה את התפקיד החדש נערך לה שימוע ומספר ימים לאחריו היא פוטרה.
לאחר הדיון הראשון בבית הדין לעבודה הודיעה עמידר שניתן לשבץ את העובדת כמנהלת תיקי לקוחות בחברה. אך כחודש לאחר מכן, כשהסכימה העובדת לקבל את התפקיד לאחר שהתייעצה עם רופאיה, הודיעה החברה שהוא כבר אויש.
לטענת העובדת, פיטוריה נעשו בניגוד להסכם הקיבוצי שעליו חתומה החברה, שקובע כי במקרה שעובד נשחק ומצב בריאותו מתדרדר, יש להעבירו מתפקידו ולהשתדל למצוא לו עבודה מתאימה. לדבריה, עמידר לא ביצעה כל השתדלות במקרה שלה, ולא ניסתה לברר איזה תפקיד מתאים לה או להציע לה תפקיד קל יותר.
לטענת העובדת, עמידר הייתה נחושה להיפטר ממנה על אף הוותק שלה, גילה והעובדה שהיא מפרנסת עיקרית במשפחתה.
עמידר טענה בתגובה שמי שאחראי למצב שנוצר היא העובדת עצמה "שעשתה כל שניתן כדי לסכל את המשך עבודתה במקום". לטענת החברה, מנהליה ביקשו להעביר אותה תפקיד לנוכח חוסר מקצועיותה אך העובדת סירבה לקבל על עצמה את התפקיד שהוצע לה ללא הצדקה וניסתה להכתיב בחוסר תום לב באיזו משרה לשבץ אותה. לכן הוחלט על פיטוריה.
החברה הוסיפה שלמרות ניסיונותיה למצוא לה תפקיד חלופי, לא נמצא תפקיד שאינו כרוך במצבי לחץ ומתאים ליכולותיה.
העובדת השיבה שהטענות בעניין חוסר שביעות רצון מתפקודה מנוגדות לרצון החברה לקדמה לתפקיד רכזת.
הצעה ריקה מתוכן
השופטת רוית צדיק מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה שטרם פיטורי העובדת היה על עמידר לנהל משא ומתן מול ועד העובדים אך החברה לא הציגה כל ראיה לכך שהיא ביקשה את עמדת הוועד בנושא. זאת ועוד, יום למחרת הפיטורים נשלח לעמידר מכתב מההסתדרות המתנגד לפיטורים.
מעבר לפגם זה ציינה השופטת שעל פי ההסכם הקיבוצי לנוכח מצבה הרפואי של העובדת היה על ההנהלה להשתדל למצוא לה עבודה מתאימה.
לדבריה, באישור הרפואי שהציגה העובדת נרשם "באותיות של קידוש לבנה" שהיא לא מתאימה לתפקיד שהוצע לה ולא ברור כיצד גם לאחר הצגת האישור התעקשה עמידר על השיבוץ.
מעבר לכך, ההצעה הנוספת מטעם החברה הייתה ריקה מתוכן שכן התפקיד כבר אויש תוך העדפת אינטרס העובד החדש על פני זה של התובעת, שהועסקה בחברה למעלה מ-28 שנים.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הבקשה וקבעה שהעובדת תוחזר לחברה מיידית לביצוע תפקיד התואם את מגבלתה הרפואית תוך שמירה על תנאי שכרה ויתר הזכויות הנלוות.
עמידר חויבה בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אריאל שריג, עו"ד יורם פיי
- ב"כ המשיבה: עו"ד בנימין טואף
עו"ד אלישר זקרי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.