היועמ"ש לממשלה ביקש להמתין עד להכרעה בעליון אבל נקבע שהעיכוב לא ישרת את טובת הילד בן השנה וחצי. בתוך כך נמתחה ביקורת על ההנחיה הגורפת שלא להכיר בהורות מיום הלידה כשהבקשה הוגשה יותר מ-90 יום לאחריה.
עוד בקשה של בנות זוג לצו הורות שמכיר בבת הזוג שאינה האם הביולוגית כאם מיום הלידה התקבלה לאחרונה. בפסק דין שקרא להתמקדות בטובת הילד, בשוויון ובטיב הזוגיות, מתחה השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת ביקורת על כך שהיועמ"ש מתעקש שלא לאפשר באופן גורף צו הורות רטרואקטיבי כשהבקשה הוגשה יותר מ-90 יום לאחר הלידה, ללא שום התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.
בשנה שעברה צוות בינמשרדי מיוחד שהוקם לצורך גיבוש מדיניות בנוגע להוצאת צווי הורות פסיקתיים לבני זוג שאינם בעלי קשר גנטי לילד המליץ על נוהל שלפיו הכרה רטרואקטיבית בהורות מיום הלידה תתאפשר אך ורק כשהבקשה לצו הוגשה בתוך 90 יום מהלידה.
במקרה הנוכחי בנות הזוג לא ידעו על הנוהל (שלא מפורסם בשום מקום) והגישו את הבקשה 8 חודשים אחרי שהילד נולד. היועמ"ש התנגד לפיכך להכיר בבת הזוג שלא ילדה כאמו מיום הלידה, אם כי ביקש להמתין עם ההחלטה עד להכרעה של בית המשפט העליון בערעור שהוגש לו בנושא.
בנות הזוג התנגדו לעיכוב ולעמדה העקרונית של היועמ"ש, שלטעמן אינה חוקית או חוקתית, בפרט כשהיא לא פומבית. בנוסף הן הסבירו בנות שהעיכוב נבע מהלידה הקשה שלאחריה היולדת סבלה מדיכאון אחרי לידה, מה שדרש מזוגתה התגייסות מוחלטת לטובת הטיפול בה וברך הנולד.
שופט הוא לא אלגוריתם
השופטת פאני גילת כהן סירבה להשהות את ההחלטה לזמן בלתי ידוע לנוכח הפגיעה האפשרית בקטין, כיום כבר בן שנה וחצי. בתוך כך השופטת הבהירה כי אין בנושא "ואקום" משפטי שכן יש קביעה מפורשת של בית המשפט העליון שלפיה הצו, המכונן את ההורות, חל בדרך כלל מיום שניתן אך יש מקרים מיוחדים שבהם אפשר לקבוע אחרת.
מכאן, שנכון להיום מסור לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מן הכלל, ומתווה זה כבר יושם בבתי המשפט המחוזיים שאף מנו מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון טרם החלטה בנושא, כמו טיב הזוגיות, מועד הגשת הבקשה, נסיבות ההורות ועוד, כשמעל כולם עומד השיקול החשוב ביותר והוא טובת הילד.
לגופו של עניין, השופטת קבעה כי כפי שמעיד התסקיר החיובי שהוגש בעניינן, המבקשות עומדות בכל הקריטריונים האמורים: הן מנהלות זוגיות איתנה מזה כ-4 שנים, רכשו יחד בית, הן חיות בשיתוף כלכלי, משפחותיהן תומכות בהן, ההחלטה להביא ילדים לעולם הייתה משותפת, הילד מכיר בבת הזוג כאמו לכל דבר ועניין, וכיום היא בהיריון מזרעו של אותו תורם.
בנסיבות אלה, פסקה השופטת שאין לזקוף לחובת המבקשות את העובדה שלא עמדו בטווח הזמן שקבע היועמ"ש, כשבאופן כללי היא ציינה כי היצמדות גורפת לסד זמנים זה נראית לה שרירותית ולא מידתית.
"משעה שעוסקים אנו בבני אנוש ולא ברובוטים, ומשעה שעל כס השיפוט יושב אדם בשר ודם ולא מחשב המבצע מלאכתו באמצעות אלגוריתם... ברי, כי יש לבחון כל מקרה לגופו... ולהחליט האם, חרף החריגה ממסגרת הזמן המומלצת יש להחיל הצו רטרואקטיבית, אם לאו", כתבה.
לנוכח הדברים האמורים השופטת הוציאה צו המכיר בבת הזוג כאמו של הילד מיום הלידה.
- ב"כ המבקשות: דניאלה יעקובי
- המשיב: היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד דנה ספיר-חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.