עורכת הדין אימתה תצהיר של בעלת חברה מבלי לפגוש בה. היא נתבעה על ידי חברת האשראי שנתנה הלוואה לחברה וחויבה בחצי מהנזק. ערעור שהגישה למחוזי נדחה באחרונה.
״אם עורכי הדין לא יקפידו קלה כחמורה... נמצא עצמנו במהרה בפני מדרון חלקלק״ כתב השופט קובי ורדי בפסק דין בו נדחה ערעורה של עורכת דין על חיובה לשלם כרבע מיליון שקל לחברת ישראכרט. השופט פסק שהיא הפרה חובות מוסריות, אתיות ומקצועיות כשאימתה ב-2010 תצהיר של בעלת חברה שניתן לצורך קבלת הלוואה ללא נוכחותה.
לפני כשבע שנים העמידה ישראכרט הלוואה בסך 467,375 שקל לחברת ״תנובותינו בעמק״. מי שחתמו על מסמכי ההלוואה ושימשו כערבים לפירעונה היו איש ואישה שהחזיקו כל אחד ב-50% מהמניות. ההלוואה לא הוחזרה וחברת האשראי תבעה את עורכת הדין שאימתה ואישרה את הצהרותיהם וחתימותיהם של הבעלים.
ישראכרט טענה שהיא הסכימה לתת את ההלוואה לחברה על סמך האישורים של עורכת הדין אך זו אימתה את תצהיר האישה מבלי שהיא הופיעה בפניה ולאחר מכן התברר שהחתימה לא הייתה שלה.
עורכת הדין טענה להגנתה שהאיש הגיע למשרדה עם המסמכים כשהם חתומים מבעוד מועד על ידו ועל ידי האישה. לדבריה, היא יצרה קשר טלפוני עם האישה על מנת לוודא שמדובר בחתימתה ורק לאחר מכן אימתה את החתימה. בדיעבד התברר לה שבנה של האישה נהג לחתום בשמה על מסמכים שונים, כולל מסמכי ההלוואה. היא הגישה נגד הבן הודעת צד שלישי.
באפריל 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את טענות עורכת הדין וקבע שהיא נושאת באחריות מלאה לנזק. עם זאת, מאחר שהבן הודה שחתם בשם אמו על המסמכים חילק בית המשפט את האחריות ביניהם באופן שכל אחד חויב לשלם לישראכרט 50% מסכום ההלוואה.
עורכת הדין לא השלימה עם התוצאה וערערה לבית המשפט המחוזי. היא טענה שישראכרט לא הוכיחה שהסתמכה על אישוריה במתן ההלוואות. כלפי הבן היא טענה שמשנקבע בפסק הדין שהוא הטעה אותה הוא האחראי הבלעדי לנזק.
הבן טען שהיה על בית המשפט לקבוע שהאשם התורם של עורכת הדין הוא בשיעור 100% זאת נוכח הקביעות החמורות בדבר התנהלותה.
מצג כוזב
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט קובי ורדי, דחה את הערעור. הוא הבהיר שלפי הפסיקה בית המשפט מוסמך לחלק את האחריות בין אנשים שגרמו לנזק במשותף לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם.
לדבריו, בשני המזיקים במקרה זה, הבן ועורכת הדין, דבקה ״אשמה מוסרית כבדה״. הבן הטעה ורימה את עורכת הדין כשחתם בשם אמו ועורכת הדין הציגה בפני ישראכרט, בתרמית, מצג כוזב כאילו האישה חתמה בפניה.
״אילו עורכת הדין הייתה ממלאת את חובתה הבסיסית כעורכת דין ולא מסכימה לאשר חתימת מצהיר שלא חתם בפניה לא היה נוצר כלל המצב אליו נקלעו הצדים״, כתב השופט והוסיף שבכך שהיא אימתה את החתימה מבלי שהאישה הופיעה בפניה הפרה עורכת הדין חובות מוסריות, אתיות ומקצועיות.
לדבריו, בנסיבות אלה התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום היא צודקת.
לא ניתן צו להוצאות כלפי הבן.
השופטים ישעיהו שנלר ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערערת: עו"ד נזיקין נועם בר דוד, עו"ד הדר וייס
- ב״כ המשיב: עו"ד ערן פלס ועו"ד יהודה סגל
* עו"ד ינון פריד עוסק במשפט אזרחי מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.