הבעל עזב את הדירה לפני כשנה. האישה, שנותרה לגור בה עם שתי בנותיהם, התנגדה למכירה המיידית ודרשה שפירוק השיתוף יידחה עד להכרעה כוללת בענייני הרכוש. באחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את עמדתה.
בני הזוג נישאו לפני כ-10 שנים. במהלך השנים הם רכשו יחד דירה יוקרתית בדרום הארץ בה גידלו את שתי בנותיהם.
באפריל 2016 חל משבר ביחסים והבעל עזב את הדירה ועבר לגור בשכירות. זמן קצר לאחר מכן הגישה האישה תביעה בה דרשה לקבל חצי מנכסיו הרבים שאינם רשומים על שמה. בין היתר היא פירטה נכסים בארה"ב, מגרש ברומניה, דירה בווינה ודירה בתל אביב. במסגרת התביעה היא ביקשה שפירוק השיתוף בדירת המגורים יתבצע יחד עם ההכרעה בסוגיות הרכושיות האחרות.
חודשיים לאחר מכן הגיש הבעל תביעה מצדו בה דרש שפירוק השיתוף בדירה יהיה מיידי. בפברואר השנה קיבל בית המשפט למשפחה באשדוד את תביעתו והורה על מכירת הדירה בשוק החופשי.
בית המשפט הדגיש את זכותו של שותף בנכס לתבוע את פירוק השיתוף בכל עת והוסיף שדחיית הפירוק עלולה לעכב את סיום המחלוקות בין הצדדים ולגרום נזק כלכלי ממשי לבעל "מבלי שהתקיים אפילו תנאי אחד שיצדיק את עיכוב ההליכים".
עם זאת כדי למנוע מהבנות טלטלות נקבע שמועד הפינוי יהיה לאחר תום שנת הלימודים הנוכחית.
על החלטה זו הגישה האישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. היא טענה שהפירוק המיידי פוגע בה ובבנותיה באופן משמעותי ואין בו צורך מחייב. היא חזרה על עמדתה שיש להכריע בכלל הסוגיות הרכושיות במאוחד וכי הוצאת הדירה למכירה מיידית מסכלת את יכולתה לרכוש את חלקו של הבעל בדירה, בין היתר באמצעות כספים המגיעים לה מכוח איזון המשאבים.
הבעל השיב מנגד שאין הצדקה לעכב את המכירה כי הסיכוי שטענותיה הרכושיות של האישה יתקבלו אפסי. הוא הסביר שהדירות והנדל"ן בחו"ל נרכשו על ידו טרם הנישואים מכספים שקיבל בירושה.
הוא סיכם שפירוק השיתוף כעת יסייע להגעה להסדר סופי וכולל, כשהאישה תצא מ"כלוב הזהב" בו היא נמצאת והוא יפסיק להיות "מותקף ונגזל", וציין שהעיכוב שהיא מבקשת הוא צעד טקטי שנועד "לשבור אותו מבחינה כלכלית".
מציאות חייהן
ואולם, השופטת גאולה לוין קיבלה את הערעור. היא הסבירה שבסוגיה מצטלבות מערכות דינים שונות – מצד אחד דיני הקניין, לפיהם זכותו של שותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת, ומאידך, שיקולים מתחום דיני המשפחה המאפשרים לפרק את השיתוף במסגרת הסדר רכושי כולל.
השופטת השתכנעה שבמקרה זה השיקולים התומכים בפירוק השיתוף בדירה יחד עם יתר ענייני הרכוש גוברים על השיקולים התומכים בפירוק מיידי. היא הסבירה שמדובר בדירה בה גרו הילדות מאז שנולדו והפינוי יביא לטלטלה בחייהן. בנסיבות אלה יש לאפשר לאם למצות את האפשרות לרכוש את חלקו של הבעל ובכך למנוע מהן את הזעזוע.
מנגד, ניכר שלבעל נכסים והכנסות לא מבוטלים כך שדחיית הפירוק אינה מונעת ממנו לרכוש בית אחר ובוודאי שאינה מותירה אותו בלא קורת גג הולמת.
השופטת הוסיפה שמדברי הבעל מתקבל הרושם שהוא מקווה שמכירת הדירה ופינוי האישה ישברו את רוחה ויגרמו לה לוותר על תביעותיה הרכושיות ומדובר בתכלית שאינה ראויה.
הבעל חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד גיל שחף
- ב"כ המשיב: עו"ד טל קולסקי, עו"ד קסם קוזוקין
עו"ד רינה צ'סנובצקי בניסטי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.