כמעט 3 שנים לקח להכיר בנכות הנפשית שנגרמה לחייל שנפצע בפיגוע התאבדות. תביעתו לפיצויים חשפה מחדלים ואי-סדרים בהתנהלות קצין התגמולים, ובית המשפט הורה על העברת פסק הדין למבקר הפנימי של צה"ל.
ביקורת חריפה על אגף השיקום במשרד הביטחון עקב רשלנות בטיפול בחייל שנפצע ונפגע נפשית בפיגוע התאבדות ב-2002. שופט בית משפט השלום בתל-אביב עמית יריב קיבל את תביעתו נגד קצין התגמולים ופסק לו פיצויים של 25,000 שקל על עגמת נפש בשל עיכוב של כשלוש שנים בטיפול בבקשתו להכרה כנכה בתחום הנפש. בנוסף לפיצויים נפסקו לו גם 15,000 שקל עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
התובע, שנפצע בפיגוע ואובחן עם הפרעה פוסט טראומתית, שוחרר כעבור כחצי שנה וב-2003 הוכר כנכה צה"ל עקב פגיעה בשמיעה. עם זאת, הטיפול בתחום הנפשי הופסק ונמסר לו שהדבר נעשה לבקשתו אף שבקשה מטעמו מעולם לא הגיעה לקצין התגמולים.
4 שנים לאחר מכן הוא תבע שוב להכיר בנכות הנפשית שלו אך פסיכיאטר מטעם קצין התגמולים קבע כי אין לו שום בעיה.
בהמשך, במסגרת ועדה רפואית שהתקיימה בעניינו ב-2012 הוחלט להעביר אותו הערכה פסיכיאטרית נוספת. הפעם קבע הפסיכיאטר כי התובע סובל מפגיעה נפשית שקשורה לפיגוע. בעקבות ממצא זה הגיש התובע לקצין התגמולים בקשה לעיון מחדש בתחום הנפשי אך חלפו כמעט שלוש שנים עד שהוחלט לאשר לו את הנכות, ובמהלכן נדחו בקשותיו לקבלת אישור זמני לטיפול.
לאחרונה התקבלה תביעה נזיקית לפיצויים שהגיש נגד משרד הביטחון עקב רשלנות בבחינת זכאותו.
חומה ביורוקרטית אטומה
השופט עמית יריב ציין שורת מחדלים בהתנהלות קצין התגמולים בהליך עצמו, ובכלל זה עיכוב לא מוסבר בהגשת הראיות ועדות מטעם נציגה שלא טיפלה אישית בתיק של התובע, לא הגיעה מוכנה ולא ידעה לענות על שאלות רבות שהופנו אליה.
גם לגופו של עניין השופט מצא אי-סדרים משמעותיים בטיפול בבקשת התובע וקבע כי התנהלות קצין התגמולים חרגה באופן קיצוני מהמצופה מרשות שלטונית.
בפסק הדין נקבע כי העיכובים הרבים והסחבת היו בלתי סבירים בעליל. "תיק שלא היה כל קושי מיוחד לסיים את הבירור בו בתוך חודשים ספורים התעכב בפועל במשך למעלה משנתיים וחצי (!), עם פרקי זמן ארוכים ביותר שבהם לא הייתה לקצין התגמולים כל שליטה במצבו של התיק, או ידיעה (וכמעט אוסיף: או עניין לברר) היכן נמצא הטיפול", נכתב.
בהקשר זה השופט הוסיף כי התברר שלקצין התגמולים אין מערכת בקרה מסודרת, ורק מי שעוקב מיוזמתו יכול לדעת מה הסטאטוס של בקשתו. שיטה זו, כתב "... מעמידה את הנכים החלשים ביותר, אלה שאין להם היכולת, הידע או הכוחות לעקוב באופן אקטיבי אחר ניהול התיק, בעמדת נחיתות".
בסיכומו של עניין השופט קבע כי אירעה כאן "רשלנות רבתי", ולכן, אף שלא נגרמו לתובע נזקים ממוניים כיוון שזכה בגמלה רטרואקטיבית מ-2012, הוא זכאי לפיצויים על כך שטורטר במשך שנים ו"נתקל בחומה ביורוקרטית אטומה בבואו לנסות ולקבל סעד".
לפיכך, נפסקו לתובע פיצויים של 25 אלף שקל על עגמת הנפש שנגרמה לו, ובנוסף חויב משרד הביטחון בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 15 אלף שקלים. לנוכח המחדלים הקיצוניים בהתנהלות קצין התגמולים השופט הורה על העברת פסק הדין למבקר הפנימי במשרד הביטחון.
עו"ד רונן לפיד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.