העירייה התחייבה לשלם לחברה סכומים מסוימים, אך לאחר מכן טענה כי הוסכם על הפחתות. היא אף ניסתה לגלגל את האחריות למנכ"להּ לשעבר אך השופט לא השתכנע.
השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה הורה לעיריית חדרה לשלם כ-811,000 שקל לחברת "חסון אלי עבודות גינון", שביצעה עבורה פיתוח והחזקה של גנים ציבוריים. השופט הגיע למסקנה כי החברה הוכיחה שהעירייה לא שילמה לה את מלוא הכספים עליהם התחייבה.
החברה (התובעת) עוסקת בפיתוח תשתיות ואתרי נוף, חתמה ב-2009 על הסכם עם העירייה, לאחר שזכתה במכרז לביצוע עבודות שכללו הקמה ואחזקה שוטפת של גנים ומתקני משחק בעיר. תוקפו של ההסכם היה לשלוש שנים, ובהמשך הוארך עד ספטמבר 2014. בהסכם נקבעו תעריפים מסוימים, להשלים
ב-2015 החברה הגישה את תביעתה נגד העירייה בה דרשה למעלה ממיליון שקלים. מרבית התביעה עסקה בטענה שהעירייה לא שילמה את מלוא התמורה עבור עבודות אזחקה שוטפת בחודשים יוני-דצמבר 2013.
בעניין זה החברה טענה כי במאי 2013 ביקש ממנה מנכ"ל העירייה דאז, להסכים להפחתת התמורה החודשית בחודשים יוני-דצמבר 2013 בסך של כ-100,000 שקל לחודש, תוך הבטחה שסך כל ההפחתות ישולמו לה בינואר 2014.
העירייה טענה, בין היתר, כי החברה אינה זכאית לתשלום נוסף עבור אחזקה שוטפת, וכי במחצית השנייה של 2013 החליטה העירייה לצמצם את היקף עבודת החברה, ובחודשים יוני-דצמבר 2013 היא הוציאה לה הזמנות עבודה בשיעור מופחת של כ-25%, וביקשה מהחברה לצמצם ביחס דומה את היקף עבודתה.
בהתאם, כך נטען, הוגשו חשבונותיה של החברה, בהם צוין כי הוענקה לעירייה "הנחה נוספת" (כך הוסיף חשב אגף התפעול בכתב יד) של כ-100,000 שקל לחודש.
העירייה אף הגישה הודעת צד שלישי נגד מנכ"להּ לשעבר, בטענה שפעל בניגוד לפקודת העיריות שלפיה ראש העיר והגזבר הם היחידים שרשאים לחתום על התחייבויות מטעם העירייה.
המנכ"ל-לשעבר אישר שהתחייב בשם העירייה לשלם את ההפחתות ב-2014, וטען כי פעל אך ורק משיקולים של טובת הציבור העירייה. הוא אף טען כי פריסה או דחייה של תשלומים הייתה מעשה מקובל בעירייה, אשר נעשה ביוזמת הגזבר.
החשב לא העיד
לאחר ניתוח הראיות, השופט גולדקורן קבע כי העירייה לא הצליחה להוכיח את זכותה לבצע הפחתות.
כפי שהבהיר, גרסת החברה קיבלה חיזוק מעדותו של מנהל מחלקת הגנים בעירייה דאז, שאישר שבאותה תקופה החברה המשיכה לבצע עבודות אחזקה. גם גזבר העירייה באותה עת לא כפר בכך שבחודשים יוני-דצמבר 2013 החברה לא צמצמה את היקף עבודת האחזקה.
לגבי אותה "הנחה", גם הגזבר וגם מנהל מחלקת הגנים (באותה עת) לא ידעו להסביר במה מדובר. במצב זה, השופט זקף לחובת העירייה את העובדה שלא זימנה את אותו חשב לעדות בנוגע ל"הנחה נוספת" שרשם על גבי החשבונות שאישר.
יתרה מכך, העירייה לא הציגה תיעוד של הישיבות שבהן נטען כי התקבלה ההחלטה על צמצום כביכול.
בהתאם לכך גם נדחתה הודעת צד שלישי נגד מנכ"ל העירייה לשעבר, לאחר שהשופט הבהיר כי הסיכום בינו לבין מנהל החברה לביצוע הפחתות והחזר מאוחר יותר לא יצר התחייבות כספית חדשה של העירייה. גם בלי סיכום זה, השופט הבהיר כי חובתה של העירייה לשלם את סכומי ההפחתות.
בתום חישוב מפורט, העירייה חויבה לשלם לחברה כ-811,000 שקל. לנוכח דחיית ההודעה נגד המנכ"ל-לשעבר, העירייה חויבה לשלם לו הוצאות משפט, ושכן שכ"ט עו"ד בסך 82,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רונן אוחנה
- ב"כ הנתבע: עו"ד עופר סמוך
- ב"כ צד ג': עו"ד יעקב בורובסקי
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.