העירייה טענה שהפעילות במרכז אסורה לפי היתר הבנייה אבל לא הציגה את ההיתר. בית המשפט קבע כי מעבר לכך שלא הוכח שימוש אסור, היה עליה לקחת לתשומת ליבה שמטרת המרכז היא לסייע לתושבי העיר
בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה דחה לאחרונה בקשה שהגישה עיריית חיפה להוציא צו להפסקת פעילותו של המרכז לחלוקת תרופות לנגמלים מסמים "בית אלמוג" בשדרות ההסתדרות בעיר. השופט אבישי קאופמן קבע כי העירייה לא הוכיחה שהשימוש במבנה אסור לפי היתר הבנייה כיוון שלא הציגה אותו. מלבד זאת, גם אם הייתה מוכיחה זאת, הוא היה מעכב את הצו כדי למצוא למרכז פתרון חלופי בהתחשב בכך שהפסקת הפעילות עלולה לפגוע במטופלים תושבי העיר.
בבקשה להוצאת הצו טענה העירייה כי שהשימוש במבנה כמרכז חלוקת תרופות אסור כיוון שההיתר מיועד ל"מלאכה" בלבד.
נציגת בעלי הנכס טענה בתגובה שהעירייה בכלל לא הציגה את ההיתר הרלוונטי כך שאי אפשר לדעת אם השימוש חורג ממנו. מלבד זאת, נטען כי העירייה נוקטת באכיפה בררנית כיוון שבכל האזור פועלים משרדים ומרפאות, והיא כנראה נכנעה לתלונות שהגיש אחד השכנים. החברה שמפעילה את המרכז הוסיפה כי במרכז מועסקים אנשי ביטחון כדי למנוע הפרעה לסביבה.
השופט אבישי קאופמן החליט כי בשל ההשלכות החברתיות של הבקשה, יש מקום לשמוע את עמדת משרד הבריאות, ועל כן המפקח האזורי מטעם המחלקה לטיפול בהתמכרויות הוזמן להעיד בהליך. בעדותו ציין המפקח כי המרכז הוא "מעין בית מרקחת גדול" וכי המיקום מאוד מוצלח מאחר שיש באזור תחבורה ציבורית והמבנה מרווח. עוד הוא ציין כי הגיע למספר ביקורים במרכז והתרשם שהמקום שקט, אין התפרעויות והשומרים עושים את עבודתם. הוא הוסיף שאם העירייה מתנגדת לקיומו לפחות שתציע "מקום חלופי ראוי לטיפול בבני אדם שהם תושבי חיפה לכל דבר ועניין".
להתחשב בפגיעה בציבור
בהחלטה שניתנה לאחרונה קבע השופט קאופמן שהוא לא יכול לקבל בקשה להפסקת שימוש כשהעירייה לא הציגה את ההיתר ולא הוכיחה את תוכנו. "המדובר במסמך בעלדיו-אין, אשר חובה היה להציגו", כתב.
השופט הדגיש כי מהחומרים שכן הוצגו עלה שהשימוש המותר בנבה הוא "מסחר מלאכה ואחסנה" – הגדרה עמומה שלא בהכרח שוללת את האפשרות לקיים בו פעילות של מרכז חלוקת תרופות שכדברי נציג משרד הבריאות משמש כ"מעין בית מקחת". יותר מזה, גם בהנחה שהשימוש במרכז לא תואם ההיתר סביר להניח שהיה אפשר להכשיר אותו בקלות כיוון שנראה שהוא כן תואם את התוכנית שחלה על האזור, מה גם שבכל האזור פועלים משרדים ומרפאות ללא התנגדות מצד העירייה.
השופט הוסיף עוד כי "יש להביא בחשבון גם את הפגיעה בציבור הנזקקים לשירות שהחלטה זו תשפיע עליהם במישרין". על כן, גם אם העירייה הייתה מוכיחה שימוש אסור הוא היה מעכב את הוצאת הצו כדי לאפשר למרכז למצוא פתרון חלופי. בהקשר הזה הפנה השופט לדבריו של נציג משרד הבריאות וביקש שהעירייה תיקח אותם לתשומת ליבה.
בסופו של דבר, הבקשה נדחתה והעירייה חויבה בהוצאות של 4,000 שקלים.
- ב"כ המבקשת: עו"ד כורה ועו"ד שדה מהשירות המשפטי של עיריית חיפה
- ב"כ בעלת המבנה: עו"ד יואל גולדברג
- ב"כ מפעילת המרכז: בן ציון שפר, עורך דין מקרקעין
עו"ד מאור דודי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.