תושבי העיר גילו שחשבונותיהם עוקלו עקב חובות ששייכים לאדם אחר, בעל שם משפחה זהה. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה ופגעה בשמם הטוב.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של 20 אלף שקל לתושבי נהריה (הורים ובנם) שהעירייה הטילה על חשבונותיהם עיקולים שלא כדין, בגין חוב ששייך לאדם אחר רק משום ששם המשפחה שלו זהה לשלהם והוא ניהל חנות בבניין בו הם מתגוררים. השופט אבישי קאופמן קבע כי העירייה התרשלה כשלא טרחה לבדוק את מעשיה טרם הפגיעה בחיי התובעים ובשמם הטוב.
בתביעה שהוגשה ב-2015 סיפרו התובעים כי באוגוסט 2010 הטילה העירייה עיקול על שלושה חשבונות בנק ששייכים להם בשל חוב שצבר אדם שאינו קשור אליהם כלל, למעט שם משפחתו הזהה והעובדה שטרם פטירתו ניהל חנות בבניין בו הם מתגוררים.
התובעים ביקשו פיצויים על הנזקים שהסבה להם העירייה ובכללם הפגיעה בתדמיתם, בפרט בזו של התובע - רופא מוכר בעיר, והטרחה שנגרמה להם כשנאלצו לטפל בנושא. כמו כן הם טענו כי נגרמו להם נזקים כלכליים כיוון שאחד החשבונות נסגר והם לא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות במשך יותר מחודש.
התובעים הוסיפו עוד כי העירייה המשיכה בהליכי הגבייה ובמשלוח התראות לכתובתם גם אחרי שעמדה על טעותה, תוך התעלמות מפניותיהם הרבות.
העירייה, מצידה, הודתה בטעות אך טענה כי הסירה את העיקולים תוך ימים ספורים ומאז היא לא מנהלת כל הליכי גבייה נגד התובעים. עוד ביקשה העירייה להתחשב בכך שהתביעה הוגשה בשיהוי של 5 שנים ואף שללה את טענת התובעים כי הטלת עיקול נחשבת לפרסום לשון הרע.
השופט קאופמן קיבל את גרסת העירייה שלפיה העיקול הוסר במהרה ומאז לא ננקטו נגד התובעים הליכי גבייה, גם אם נשלחו להם בשגגה דברי דואר ששייכים למנוח.
ניצול הסמכות לרעה
עם זאת, השופט קבע כי העירייה התנהלה ברשלנות כיוון שלול הייתה עורכת בדיקת התאמה פשוטה של הצלבת נתונים, במקום להסתמך על הדמיון השמי בלבד, היא הייתה מגלה את הטעות והעיקול היה נמנע.
"מחדלה של הנתבעת", כתב, "מלמד על אי נקיטת אמצעים סבירים על ידה למניעת ההליך השגוי... מדובר בהתנהלות לקויה שיש בה משום ניצול לרעה של סמכויות הגבייה שהוענקו לה".
השופט ציין עוד כי בפסקי דין רבים נקבע שהטלת עיקול שלא כדין נחשבת ללשון הרע, נוכח הפגיעה בשמו הטוב של האדם שמצטייר כמי שלא מכבד את התחייבויותיו.
בנוסף השופט הבהיר לעירייה כי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות וכי אינו סבור שחלוף השנים גרם לה נזק כלשהו. בהתאם לכך, השופט פסק שהתובעים זכאים לפיצוי אם בשל רשלנות העירייה ואם בשל פרסום לשון הרע.
באשר לסכום הפיצוי, השופט העיר כי התובעים לא הציגו כל ראיה המאששת את הנזקים הכספיים להם טענו אך אין ספק שהם זכאים לפיצוי לא ממוני.
"לא ניתן להתעלם מכך שמדובר באנשים מן היישוב, שלא צברו חובות בעבר ולא ידועים כבעלי חוב ועם היוודע דבר העיקול, הדבר הפתיע אותם, גרם להם לאי נעימות רבה, פגע בשמם הטוב, פגע ביכולתם לעשות שימוש רגיל בחשבונות והטריח אותם בפניות לנתבעת לשם הסרתו", כתב.
לאחר סקירת פסיקות במקרים דומים השופט החליט שפיצויים של 15,000 שקל מספיקים במקרה הזה, ובנוסף לכך חייב את העירייה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עורך דין נח'לה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ברזילי
עו"ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.