מורה למדעים בתיכון עבד במשך שנים בהיקף משרה של 140%. לאחר שהעירייה שינתה את היקף המשרה שלו ל-80% מבלי לשמוע את עמדתו הוא תבע ממנה פיצויים, וזכה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה חלק מתביעה שהגיש מורה למדעים לאחר שעיריית נתניה קיצצה באופן זמני כ-60% ממשרתו. אף שלא מדובר בפיטורים וההחלטה בדבר הקיצוץ התקבלה ב"דרגים גבוהים", סגנית הנשיאה הדס יהלום קבעה כי העירייה הייתה צריכה לערוך למורה שימוע לצורך מניעה או צמצום הפגיעה בו. העירייה חויבה לפיכך בפיצויים של כ-116 אלף שקל.
המורה החל ללמד בתיכון העירוני "שפירא" שבנתניה ב-1972. לדבריו, במשך שנים רבות הוא הועסק בהיקף משרה של כ-140% עד שחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים תשע"ד (2013-2014) הוא התבשר שמשרתו קוצצה בכ-60%.
מאחר שמשמעות הדבר היא הפחתה של קרוב למחצית משכרו, המורה פנה לגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך ובשנת הלימודים העוקבת (תשע"ה) אושר לו לשוב לעבוד בהיקף הקודם.
בתביעה שהגיש במרץ 2015 לבית הדין לעבודה, המורה טען שמשרתו קוצצה בניגוד לחוק ותוך אפלייתו על רקע גילו (אז 64) ומוצאו העדתי. לשיטתו, קיצוץ כה משמעותי בשעות העבודה נחשב לפיטורים ומשכך צריך היה לערוך לו שימוע קודם לכן.
באשר לאפליה, הוא טען כי מנהל בית הספר באותה התקופה ניסה לגרום למורים מבוגרים לעזוב ואף "זרק" לעברו הערות שנגעו למוצא שלו. לטענת המורה, משרתו קוצצה בין היתר כעונש על סירובו לפרוש.
לאור האמור, הוא ביקש לחייב את עיריית נתניה – המעסיקה שלו – בפיצוי על הקטנת שעות לא חוקית ולהשלים את השכר שקיבל בתקופת הקיצוץ לשכר המשרה המקורית.
בתגובה, העירייה הכחישה שהתובע הופלה. לטענתה, היא פעלה בהתאם להוראות שקיבלה ממשרד החינוך ולכן לא היה טעם לערוך לתובע שימוע, מה גם שמנהל בית הספר יידע את התובע ומורים נוספים על אודות הקיצוצים זמן רב לפני שנעשו בפועל.
שינוי דרמטי
ואולם, סגנית הנשיאה יהלום לא שוכנעה שהיקף המשרה הוקטן בעקבות הנחיה שהתקבלה ממשרד החינוך. יתרה מכך, היא קבעה כי במקרה הנוכחי, הדבר נעשה בניגוד לחוק.
"אף אם נאמר לתובע, לפני תחילת שנת הלימודים, שיש בעיה עם שיבוצו בשנה הקרובה, הרי שהדבר נעשה בעל פה, ללא הודעה בכתב" היא ציינה. מאחר שהמשרה שונתה לאחר תחילת הלימודים, השופטת התרשמה כי נגרם לתובע נזק כלכלי משום שהוא הסתמך על מערכת הלימודים שנערכה בהתאם למשרה בהיקף של כ-140%.
אם לא די בכך, נקבע כי צריך היה לערוך לתובע שימוע לפני השינוי ה"דרמטי" בהיקף המשרה שלו. "השימוע לא נועד אך לשם 'שמיעת' התובע, אלא על מנת לבחון האם יש דרכים לסייע ולמנוע את הקיצוץ", הסבירה.
באשר לטענת האפליה, השופטת אמנם מצאה כי המנהל אכן התבטא באופן לא הולם והתעניין באופן חריג בגילם של המורים, אך קבעה כי לא הוכח בפניה שהחלטת הצמצום "באה לעולם" מאפליה כלשהי.
עו"ד מרגלית בוטרמן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.