עורך הדין שימש כסנגור של נאשם בתיק תכנון ובנייה מול העירייה. מחוץ לאולם הדיונים, עורכת הדין מטעם העירייה הטיחה בו כי הוא "אנס". בית המשפט קיבל את תביעתו וקבע כי מדובר בפגיעה חמורה בשמו הטוב.
בית משפט השלום בעכו קיבל תביעתו של עורך דין נגד חברה למקצוע שהטיחה בו דברים קשים כמו "אנס" ו"סוטה מין" מחוץ לאולם בית המשפט, ופסק לזכותו פיציי לשון הרע בסך 25,000 שקל.
עיריית עכו, מעסיקתה של עורכת הדין, הצטרפה להליך, והרשמת הבכירה ודאד יונס קיבלה את בקשתה להכיר בחסינותה של עורכת הדין כעובדת ציבור. המשמעות היא שהעירייה היא שתישא בפיצוי.
המקרה שבעקבותיו הגיש עורך הדין את תביעתו אירע ביולי 2016, בזמן שייצג אדם שהואשם על ידי העירייה בעבירות תכנון ובנייה. ב"כ העירייה פנתה אל עורך הדין בבקשה לדחות את המועד של אחד הדיונים בתיק אולם הוא סירב. מאוחר יותר בית המשפט הביע תמיהה לנוכח התנגדותו לבקשה של קולגה שהוגשה מטעמים רפואיים, והורה על דחיית מועד הדיון.
אחר כך השניים נפגשו שוב באחד הדיונים בתיק והחלו להטיח זה בזו האשמות קשות שגלשו לפסים אישיים. השופטת אביגיל זכריה שניהלה את אותו דיון הורתה על הפסקה, שבה הצדדים ינסו "לבוא בדברים" מחוץ לאולם.
אלא שבחוץ המצב רק הסלים. התובע טען כי בשלב מסוים עורכת הדין צעקה לעברו: "אתה אנס, סוטה מין, תמשיך לאנוס את עורכות הדין/מתמחות במשרדך". לדבריו, האמירות נשמעו על ידי הלקוח שלו ובתו, אנשי משמר בתי המשפט ונציגה נוספת מטעם העירייה.
העירייה טענה כי בתקופה שקדמה לאירוע עורכת הדין חלתה ואושפזה בגין בעיות רפואיות. השפעה זו של מצבה הרפואי, כך נטען, באה לידי ביטוי בדיון שהתנהל בטונים גבוהים תוך השפלתה על-ידי התובע. בעניין זה העירייה טענה בין היתר כי התובע ביזה את עורכת הדין כשקרא לה "שקרנית", דבר שהכניס אותה לסערת רגשות.
לא יכולה לטעון ל"אמת"
לאחר שניתחה את העדויות וגרסאות הצדדים, הרשמת יונס הבהירה כי ההאשמות שהצדדים הטיחו זה בזה במהלך הדיון חוסים תחת ההגנה שבחוק איסור לשון הרע, ולפיה "הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע". אולם הרשמת הזכירה שהגנה זו אינה חלה על דברים שנאמרים מחוץ לאולם, ושאינם חלק מההתדיינות המשפטית.
בהמשך דחתה הרשמת גם את הטענה להגנת "אמת דיברתי" שהעלתה העירייה. בהקשר זה השופטת הפנתה לכך שאמנם בעניינו של התובע היו חשדות וחקירה בנוגע לביצוע עבירת אונס, אולם התיק נסגר. "הנתבעת יכולה להעלות טענת אמת דיברתי רק כאשר היא מציינת בנוסף לקיום החשדות והחקירה בדבר ביצוע עבירת האונס, גם את עובדת סגירת התיק, אך היא לא עשתה", כתבה.
כמו כן, הרשמת סברה שגם אם התובע אמר לעורכת הדין במהלך ההפסקה שהיא "שקרנית והזויה" – כגרסתה – הדברים אינם חמורים כמו הטחת אשמה בדבר אונס, שהיא עבירה קשה ביותר ומהווה פגיעה חמורה בשמו הטוב.
מנגד, הרשמת החליטה לקחת בחשבון שגם התובע העליב את עורכת הדין במהלך ההפסקה, ולכן ייחסה לחובתו "אשם תורם" המצדיק הפחתת הפיצוי.
בסיכומו של דבר, הוחלט לחייב את העירייה לשלם לתובע פיצויים בסך 25,000 שקל בתוספת 2,500 שקל הוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלדד אוחיון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.