עמותת קרן היסוד תפצה על הפרת זכויות יוצרים של צלם בפייסבוק

במסגרת קידום של מיזם משותף שהקימו יחד, העלתה העמותה בדף הפייסבוק תמונות ערוכות ללא קרדיט. היא חויבה לשלם על כך כ-93 אלף שקלים

צלם שתבע מעמותת "קרן יסוד המגבית המאוחדת לישראל" 600 אלף שקלים על הפרת הסכם וזכויות יוצרים, זכה בסופו של דבר בכ-93 אלף שקלים, כולל הוצאות. השופט אורן סילברמן מבית משפט השלום בירושלים קבע בפסק הדין שניתן לאחרונה, כי הקרן הפרה את זכויות היוצרים של הצלם כשהעלתה לדף פייסבוק שהקימו לצורך מיזם משותף, תמונות ערוכות ולא נתנה לו קרדיט ראוי. עם זאת, טענות נוספות שהעלה בקשר להתנהלותה במיזם נדחו.  

הצלם טען כי ב-2015 הוא גילה שהעמותה השתמשה בתמונות שלו ללא רשותו. לאחר משא ומתן הם החליטו להקים מיזם משותף לגיוס תרומות באמצעות מכירת תמונות שלו. בהסכם שנחתם ביניהם ב-2017 התחייבה העמותה לשווק את המיזם בין היתר באמצעות הפייסבוק, ולשלם לו 100 אלף שקלים פיצויים על הפרת זכויות היוצרים שלו.

בתביעה שהגיש נגדה כעבור כשנתיים, טען הצלם כי העמותה הפרה את ההסכם בין היתר כשהכשילה את המיזם ולא ביצעה פעולות שיווק מתאימות. עוד הוא טען כי המשיכה להפר את זכויות היוצרים שלו ולהשתמש בתמונות ללא הסכמתו ובניגוד למה שנקבע בהסכם.

העמותה טענה מנגד כי התובע הוא צלם חובב שהסכים לנדב מזמנו וכשרונו לטובת המדינה. היא הוסיפה שהשקיעה עשרות אלפי שקלים ומאות שעות עבודה בקידום המיזם והצלחתו, ולא הפרה את זכויות היוצרים של התובע.

רק בלחיצה

השופט אורן סילברמן קבע כי התובע הוכיח שהעמותה הפרה את זכויות היוצרים בחלק מהתמונות שהועלו לפייסבוק. הוא ציין בהקשר הזה כי בהסכם התחייבה העמותה לאשר מול התובע כל שינוי אבל לא עשתה זאת, וכך עלו תמונות ערוכות ששמו נחתך מהן.

השופט הוסיף כי העמותה אף לא העניקה לתובע קרדיט, כשבחלק מהפוסטים אפשר היה לראות את שמו רק לאחר לחיצה על "עוד". "יוצא, אם כן, כי המעיין בדף הפייסבוק רואה תמונה שלא ניתן לה כל קרדיט ורק בפעולה אקטיבית של כניסה לתמונה או למידע נוסף הוא יכול ללמוד על זהות המצלם. גם בכך הפרה הנתבעת את זכות התובע", כתב.

עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הוכיח הפרות נוספות של ההסכם. הוא ציין כי מהראיות שהציגה העמותה עלה כי פעלה רבות כדי שהמיזם יצליח. "אין מחלוקת כי מבחינת גיוס תרומות ומכירת תמונות המיזם לא עמד בציפיות", כתב. "אולם לא על בידי התובע להוכיח כי כישלון המיזם בהקשר זה קשור בנתבעת, בעובדיה או במעשיה".

באשר לפיצוי, השופט קבע כי התובע זכאי לסכום מופחת כיוון שבין היתר הוא לא העיר על הפרסומים בזמן אמת, לא נגרם לו נזק ממשי והנתבעת – כמוסד לאומי ללא כוונת רווח – לא הפיקה רווחים ממעשיה. כמו כן, מדובר בהפרה שנעשתה רק במסגרת השיווק הדיגיטלי בפייסבוק, ובעבר התובע כבר קיבל פיצויים של 100 אלף שקלים ואף תשלום של 3,000 שקלים על תמונות שרכשה ממנו.  

בסיכומו של עניין השופט חייב את העמותה לשלם לתובע 78 אלף שקלים עבור 13 פרסומים מפרים, עוד 2,600 שקלים על ארבעה ימי צילום שלא התקיימו וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 12,500 שקלים.

• בפסק הדין לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.