השופט קיבל את טענת השותף כי השקיע בעסק מאות אלפי שקלים עקב הטעיה שהוא רווחי. היזם חויב להחזיר את הכסף בתוספת הוצאות משפט
שניים שהקימו שותפות בתחום הקמת וקידום אתרי אינטרנט הסתכסכו ונפרדו. לטענת אחד מהם, הוא הוטעה על-ידי השני לחשוב שמדובר בעסק רווחי ולכן הסכים להשקיע בו 465 אלף שקל. אלא שבדיעבד התברר שהשותפות לא שווה אפילו פרוטה, וכספו ירד לטמיון. השופט מוחמד עלי מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שעל השני לפצות אותו בגובה ההשקעה, בתוספת הוצאות משפט.
הצדדים נפגשו באקראי במהלך 2017 והחליטו לקיים פעילות עסקית. בפברואר 2018 הם חתמו על "הסכם יסוד שותפות" לפיו הם מעוניינים להקים שותפות רשומה שעיקר עיסוקה בהקמה וקידום של אתרי אינטרנט. עוד צוין בהסכם שהתובע השקיע בעסק 465 אלף שקל, וכי עליו להעביר 270 אלף שקל נוספים בפריסה לתשלומים כדי לרכוש 49% מהשותפות, שכן שוויה הוערך ב-1.5 מיליון שקל.
הפעילות העסקית לא האריכה ימים בשל סכסוך שהתגלע בין הצדדים, וכעבור שלושה חודשים מהחתימה על ההסכם התובע כבר הודיע על סיום יחסי השותפות. בחלוף חודשיים נוספים הוא הגיש את התביעה לבית המשפט, בה עתר להשבת ההשקעה שלו.
לטענתו, הנתבע רימה אותו והציג בפניו מצגים מטעים באשר לפעילות העסק, דבר שגרם לו לטעות לגבי שוויו ולהיכנס לשותפות ללא היגיון פיננסי. לטענתו מדובר בהטעיה לפי חוק החוזים שמצדיקה את ביטול ההסכם והשבת ההשקעה.
מנגד טען הנתבע שלא הייתה שום הטעיה מצדו ומדובר רק בטעות של שותפו לשעבר בכדאיות העסקה – שאינה עילה לביטול חוזה.
קודש הקודשים של העסקה
לצורך בירור התביעה מונתה רואת חשבון מטעם בית המשפט שתפקידה היה, בין היתר, לבחון את שווי השותפות בתקופה הרלוונטית לתביעה. מסקנתה הייתה לא פחות ממסעירה – היא העריכה שהעסק שווה אפס שקלים כך שגם 49% מהשותפות, חלקו של התובע, שווה אפס ולא מאות אלפי שקלים כפי שנקבע בהסכם.
השופט עלי הסביר שהשאלה המרכזית העומדת לפתחו היא האם הנתבע רימה את התובע בנוגע לשווי העסק. הוא הדגיש שמדובר היה בעסק של הנתבע, אליו הצטרף התובע, ולכן על הנתבע חלה חובת גילוי מוגברת ביחס לפעילות העסקית.
השופט קבע שהנתבע לא סיפק מידע מפורט על הפרמטרים שנלקחו בחשבון בהערכת שווי העסק, כאשר "העדר פירוט בנושא שהוא בלב ליבתו של הסכסוך, לגבי נתונים שמצויים ברשות הנתבע, פועלת לחובתו". מסקנת השופט הייתה כי התובע התקשר בהסכם השותפות בעקבות הסתרת מידע מצד התובע באשר למצבו האמיתי של העסק. "ההטעיה היא לגבי נתון שהוא בבחינת קודש הקודשים של העסקה – שוויו של העסק", כתב.
השופט ציין אמנם שהתובע התרשל בכך שהזרים כספים למיזם מבלי להתייעץ קודם עם עורך דין או רואה חשבון על מנת לוודא שהשקעתו בטוחה, אולם לא מדובר רק בטעות מצדו אלא בהטעיה, ולכן הוא זכאי לקבל בחזרה את השקעתו.
לפיכך נקבע שהנתבע ישלם לתובע 624,223 שקל – סכום המגלם את השקעת התובע במיזם בתוספת הוצאות המשפט להן הוא זכאי בעקבות ניצחונו בהליך.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאור קליין
- ב"כ הנתבע: עו"ד נדב מאיוסט
עו"ד גיא הרשקוביץ
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.