הרוכשים טענו שהעסקה התפוצצה כי המתווך לא גילה להם על חריגות הבנייה בנכס, כך שלא מגיע לו תשלום. השופט דחה אותם: "חסרי תום-לב"
בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד רוכשי בית בנס ציונה. הרכישה לא הושלמה בין השאר לנוכח הפרות בנייה שהתגלו בנכס, כשלטענת הרוכשים המתווך הסתיר זאת מהם ולכן אינו זכאי לעמלת התיווך. אלא שהשופט ישראל פת קבע שהרוכשים ידעו על החריגות, והוכח שמלכתחילה הם לא התכוונו לשלם את דמי התיווך. בנסיבות אלה הם חויבו לשלם למתווך כ-90 אלף שקל.
תחילת הפרשה בספטמבר 2019 אז חתמו הנתבעים ובעלי הבית צמוד הקרקע בן חמשת החדרים בנס ציונה, על הסכם מכר לפיו הראשונים יקנו אותו תמורת 3.1 מיליון שקל. את העסקה ליווה התובע, מתווך במקצועו. בשלב מסוים שלחו הרוכשים למוכרים הודעה כי התגלו בנכס הפרות בניה והדבר עולה כדי הפרת הסכם. הסכסוך הגיע למחוזות משפטיים כשבסופו של יום העסקה התפוצצה.
אלא שבין הפטיש לסדן נמצא המתווך, שנותר ללא העמלה מהקונים בשיעור 2% מסכום התמורה. בתביעה שהגיש לבית המשפט בדצמבר 2019 הוא טען שהיה הגורם היעיל בעסקת המכר, ומשכך על הרוכשים לשלם לו את דמי התיווך המגיעים לו בתוספת מע"מ, בסך 72,540 שקל, הגם שלבסוף העסקה לא יצאה אל הפועל.
מנגד טענו הרוכשים שהמתווך שיקר כשהצהיר בפניהם שאין בבית חריגות בנייה כלשהן, מה שהוכח כלא נכון. הם כפרו בכך שהמתווך היה הגורם היעיל בעסקה. ההיפך, לשיטתם הוא גרם להם נזקים וכעת מנסה לסחוט מהם כספים באופן פסול.
מכל מקום, טענו הרוכשים, לנוכח הפרות המוכרים הסכם המכר מעולם לא השתכלל לכדי חוזה מחייב, כך שממילא המתווך לא זכאי לדמי תיווך בגין העסקה.
ייזהר המתווך?
לדברי השופט פת, אין הצדקה להחיל על מתווך חובת תום-לב מוגברת ככזו הנדרשת ממוכר בעסקת מקרקעין, בבחינת "ייזהר המתווך" כמו "ייזהר המוכר". השופט הדגיש שבניגוד לבעל הנכס המעורה במצבו הפיזי והתכנוני באופן מלא, המתווך ניזון מפיו בלבד ותפקידו מסתכם לתיווך בין הצדדים לעסקה.
מכל מקום, הבהיר השופט, במהלך המשפט חזרו בהם הרוכשים מטענתם הראשונית והודו שהמתווך גילה להם על החריגות. כך, בניגוד לטענתה בתצהיר, הרוכשת הודתה בחקירתה הנגדית בבית המשפט כי המתווך הציג לה ולבעלה את הפרות הבנייה.
בהמשך חקירתה היא שינתה אמנם את גרסתה והעידה שהמוכרים גילו להם על החריגות אלא שכך או כך, הוכח שהרוכשים היו מודעים למצב התכנוני של הנכס.
לזאת הוסיף השופט שהרוכש עוסק בקבלנות בניין, והוא אף ביקש מיוזמתו לשלב עניין זה בהסכם המכר. "משכך, לא ברורה לי טענתם של הנתבעים כי התובע הסתיר מהם את חריגות הבניה", כתב.
בתוך כך השופט ייחס לרוכשים חוסר תום-לב, משהוכח כי מלכתחילה לא התכוונו לשלם את דמי התיווך, אף לפני התפוצצות העסקה. כך, כשנשאלה בחקירתה הנגדית האם בסמוך לחתימה על ההסכם היה בכוונתה ובכוונת בעלה לשלם למתווך, השיבה הרוכשת בצורה ברורה וחד-משמעית: "לא".
בנסיבות אלה קבע השופט שעל הרוכשים לשלם למתווך את דמי התיווך, בסך 72,540 שקל, בתוספת 4,000 שקל על עוגמת הנפש ו-12,500 שקל עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכה אהרוני
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גלעד משאט
עו"ד חבצלת ינאי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.