תאונת קורקינט בדרך חזרה ממסיבה הוכרה כפגיעה בעבודה

בסיום אירוע חברה רווי אלכוהול, החליטה העובדת לשכור קורקינט חשמלי כדי לחזור הביתה. בדרך היא איבדה שליטה, התנגשה ברכב חונה ואיבדה כליה. ביה"ד הכיר בה כנפגעת עבודה

בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה באנליסטית שנפצעה בתאונת קורקינט בחזרתה לביתה מאירוע חברה לפני כשנתיים, כנפגעת עבודה. פסק הדין, עליו חתום סגן הנשיאה דורי ספיבק, ניתן חרף הודאת הצעירה כי שתתה אלכוהול במסיבה, ולמרות מכתב השחרור מבית החולים, לפיו היא הייתה בגילופין בשעת הרכיבה על הקורקינט.

התובעת (37) עבדה בתקופה הרלוונטית לתביעה כאנליסטית סיכון בחברת פינטק. בשלהי 2022 היא השתתפה באירוע גיבוש חברתי לעובדי החברה ומנהליה, שהתקיים ברחוב מנחם בגין בתל אביב. בהזמנה לאירוע צוין כי מדובר במסיבת ריקודים עם המון אלכוהול. המסיבה הסתיימה סביב השעה 2 בלילה והתובעת, אם לילד, חיפשה מונית לשם חזרתה הביתה.

אלא שלטענת העובדת הזמנותיה בוטלו שוב ושוב באפליקציה ולאחר כשעה של ניסיונות כושלים למציאת מונית, היא נאלצה בשעה 3 לערך לשכור קורקינט חשמלי, והחלה ברכיבה לכיוון ביתה. עם הגעתה סמוך למקום מגוריה איבדה התובעת שליטה על הקורקינט, התנגשה ברכב חונה וכתוצאה מכך נחבלה קשות.

התוצאה הייתה עגומה למדי: העובדת הובהלה ל"איכילוב", ובעקבות הידרדרות במצבה נאלצו הרופאים לערוך ניתוח חירום, במסגרתו כרתו את כלייתה הימנית. במכתב השחרור מבית החולים נרשם שהתובעת התקבלה למיון לאחר "תאונת קורקינט תחת השפעת אלכוהול".

אחרי שהתאוששה קמעה מהאירוע המטלטל פנתה האנליסטית לביטוח לאומי כדי שיכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה, אך נדחתה, ומכאן התביעה שהגישה לבית הדין בדצמבר 2023. לטענתה היא אמנם שתתה במהלך אירוע החברה, אלא שמדובר היה בכמות אלכוהול מדודה ובכל אופן חלפו יותר משעתיים מאז הלגימה האחרונה ועד להתנגשות.

ביטוח לאומי, מצדו, פקפק בגרסת התובעת וטען שהיא לקחה על עצמה סיכון בלתי סביר בכך שנהגה על הקורקינט בגילופין. לשיטתו, בנסיבות אלה אין הצדקה להכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה.

מצופה ממנה לשתות

אבל השופט ספיבק דחה את טענת המוסד לפיה האנליסטית נטלה על עצמה סיכון בלתי סביר. על רקע הרישום בהזמנה שאינו מותיר מקום לספק לגבי אופי האירוע, הוא הדגיש שמצופה היה מהמשתתפים במסיבה - ובפרט מהתובעת - לשתות אלכוהול, והשתייה כשלעצמה לא מהווה נטילת סיכון בלתי סביר המנתקת את הקשר הסיבתי.

כך או כך, ועל רקע עדות התובעת וחברתה לעבודה לפיה הראשונה שתתה אלכוהול באופן מדוד, וכי חלפה כשעה וחצי מלגימתה האחרונה ועד לתחילת הרכיבה, התרשם השופט שבפועל שתיית האלכוהול לא מנעה מהתובעת את כשירותה לרכוב על הקורקינט. "יותר סביר בעינינו כי הגורם לתאונה הוא 'סיכוני דרך', וזאת בשים לב לכך שכידוע קורקינט חשמלי הוא כלי תחבורה המועד יותר לתאונות מאחרים", כתב.

לכך הוסיף השופט את העובדה שברישומי מד"א מהפינוי לבית החולים, לא נרשם שהתובעת הייתה תחת השפעת אלכוהול. אמנם במכתב השחרור מ"איכילוב" הדבר כן נכתב, אלא שלדברי השופט קשה להסתמך עליו כראיה בעלת משקל, שכן חסרים בו פרטים מהותיים כגון מקור הקביעה שהתובעת הייתה שתויה (האם מדובר בבדיקת דם, ריח של משקאות חריפים וכיוצא באלה), זהות הגורם המאבחן, ועוד.

לפיכך, "על אף שמדובר במקרה שיש בו טיעונים חזקים לכאן ולכאן" כלשון השופט, הוא קיבל לבסוף את התביעה וקבע כי תאונת הקורקינט היא תאונת עבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לאנליסטית הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד שירז רזניק ועו"ד אביב זיסו
• ב"כ הנתבע: עו"ד נועם מימון ועו"ד גל אברג'יל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.