ברמן שעבד במסעדה הממוקמת בחוף הצוק בתל אביב, קיבל מכתב "הפסקת עבודה" מספר ימים לאחר שהודיע כי לא יוכל להגיע לעבודה בשל מחלה. השופטת לא השתכנעה שהעובד התפטר מרצונו, וקבעה כי פוטר שלא כדין.
הצעיר החל לעבוד במסעדת 'מונה ביץ' שבחוף הצוק בת"א באפריל 2010. עם קבלתו לעבודה, הוא הודיע למעסיקיו כי נפגע ברגלו בעבודתו הקודמת ונקבעה לו נכות בשיעור של 19%, שתקשה עליו לבצע עבודות הכוללות עמידה ממושכת והליכה בחוף הים. לפיכך, הוסכם כי יועסק כברמן ויגיש משקאות במסעדה עצמה ולא בחוף, ויוכל לנוח בישיבה ככל שיצטרך.
לכתבות נוספות בנושא:
לאחר כשנה, העובד קודם לתפקיד אחראי משמרת. בסוף מרץ 2012, ערך בעל המסעדה ישיבה עם אחראי המשמרת כהכנה לעונת הקיץ, וביקש מהם לסייע למלצרים לשרת את הסועדים הרבים שפוקדים את המסעדה בעונה החמה, ולצאת אל החוף לעיתים תכופות. לדברי העובד, הוא פנה לבעל המסעדה עם סיום הישיבה, והסביר לו כי יתקשה לשרת את הלקוחות היושבים בחוף בשל נכותו, והמנהל השיב לו כי "אין בעיה".
כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן, התקשר העובד למנהלת המסעדה והודיע לה שלא יוכל להתייצב לעבודה בסוף השבוע בשל מצבו הרפואי. לדבריו, המנהלת השיבה לו כי הוא חייב להתייצב לעבודה והשיחה ביניהם הסתיימה בויכוח. בתחילת השבוע שלאחר מכן, כשהתקשר לברר לאילו משמרות שובץ, המנהלת לא ענתה לשיחות הטלפון שלו, ונמסר לו מחבריו לעבודה כי הוא לא שובץ כלל.
שבוע לאחר מכן, העובד נקרא להגיע למסעדה כדי לקבל לידיו "מכתב הפסקת עבודה". במכתב נטען, כי בשיחה שניהל עם בעל המסעדה לאחר ישיבת האחמ"שים כשלושה וחצי חודשים קודם לכן, העובד הודיע על התפטרותו, ומשחלפה תקופת ההודעה המוקדמת שנתן, ההתפטרות נכנסת לתוקף.
העובד הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בת"א תביעה לפיצויי פיטורים כנגד החברה שמפעילה את המסעדה. בתביעתו הוא הכחיש כי הודיע על התפטרותו, וטען, כי בעל המסעדה אף אמר לו כי הוא יוכל להמשיך לעבוד כרגיל, על אף מוגבלותו. עוד טען, כי הוא פוטר ללא הודעה מוקדמת וללא שנערך לו שימוע, רק משום שהודיע למנהלת המסעדה שלא יוכל להתייצב לעבודה בסוף השבוע בשל החמרה במצבו הרפואי.
התובע הציג בבית המשפט מסרון ומכתב ששלח לבעל המסעדה ביום שקיבל לידיו את המכתב, בהם דחה את הטענה שהתפטר, ודרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, פיצויים וזכויות נוספות.
הנתבעת טענה מנגד, כי התובע פנה מיוזמתו לבעל המסעדה והודיע לו כי אינו יכול לבצע את עבודתו בשל הפציעה ברגלו, ומכיוון שהתפטר, הוא לא זכאי לפיצויים.
ניסתה להתחמק מפיצוי
השופטת קרן כהן העדיפה את גרסת התובע, שתמך את טענותיו במסמכים כתובים, וקבעה, כי לא סביר שהתובע המשיך לעבוד עוד שלושה וחצי חודשים לאחר שהתפטר, והמתין עד שהנתבעת תחליט מיוזמתה על מועד סיום העבודה.
משכך, קבעה השופטת, כי התובע פוטר שלא כדין – לאלתר וללא עריכת שימוע, ולפיכך על החברה לשלם לו כ-40,000 שקל עבור פיצויי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי מחלה והפרשות לפנסיה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
* עו"ד שי אליאס עוסק בדיני עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.