אישה שעבדה כשנתיים במסעדה ששייכת לבעלה פוטרה לאחר שהמקום נסגר. בקשתה לקבל דמי אבטלה נדחתה בטענה כי היא הייתה ״בעלת שליטה״. תביעה שהגישה נגד ביטוח לאומי התקבלה.
השופט נוהאד חסן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה מנהלת מסעדה לשעבר נגד ביטוח לאומי. המוסד סירב לאשר לה דמי אבטלה מכיוון שהיא דווחה כ״בעלת שליטה״ במסעדה, ששייכת לבעלה. השופט הבהיר כי יש לבחון את הדברים מהותית וניכר מהראיות כי היא הייתה שכירה לכל דבר ועניין.
התובעת סיפרה כי בפברואר 2015 החלה לעבוד כמנהלת במסעדה שנמצאת בבעלות מלאה של בעלה.
כעבור 22 חודשים נסגרה המסעדה והיא פוטרה, כמו יתר עובדי המקום. לאחר פיטוריה היא הגישה תביעה לדמי אבטלה מביטוח לאומי אך נדחתה. בנסיבות אלה, נאלצה להגיש נגד המוסד תביעה בבית הדין לעבודה בחיפה.
ביטוח לאומי נימק את הדחייה בטענה כי התובעת היא בעלת שליטה בחברת מעטים (חברה קטנה שבה יש לכל היותר 5 בעלי שליטה) ולכן לפי החוק היא אינה מבוטחת בביטוח אבטלה.
המוסד אישר כי התובעת הייתה במעמד של שכירה במסעדה. עם זאת לשיטתו, היא הייתה במקביל גם בעלת שליטה ואף דווחה ככזו על ידי המסעדה ובהתאם שילמה דמי ביטוח לאומי מופחתים שאינם כוללים מרכיב של דמי אבטלה.
התובעת השיבה כי לא היה לה כל חלק בניהול החברה או בקבלת החלטות בה. לדבריה, מי שקיבל ההחלטות בחברה היה בעלה, בעל השליטה הבלעדי. לטענתה, המסעדה דיווחה עליה כבעלת שליטה בהתאם להנחיית רואה החשבון בשל חוקי מס הכנסה אך הייתה חלוקת עבודה ברורה בינה לבין בעלה.
שכר יציב
השופט נוהאד חסן מבית הדין לעבודה בחיפה הבהיר כי פקודת מס הכנסה מגדירה "בעל שליטה", בין היתר, כמי שמחזיק באופן ישיר או עקיף ב-10% לפחות מהון המניות או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.
לדבריו, מהראיות עולה כי התובעת אינה ממלאת אחר תנאים אלה שכן אין בבעלותה מניות של המסעדה כלל.
בהקשר זה, השופט דחה את טענת המוסד כי יש לראות בתובעת בעלת שליטה מכוח היותה בת זוגו של בעל השליטה במסעדה. הוא הסביר כי פקודת מס הכנסה לא קובעת באופן גורף כי כל בן זוג של בעל שליטה בחברת מעטים יחשב כבעל שליטה באופן אוטומטי לכל דבר ועניין.
הוא הוסיף כי הצהרת המסעדה לביטוח לאומי כי התובעת היא בעלת שליטה בחברה נעשתה לאחר קבלת ייעוץ מקצועי ולא מתוך כוונה לשלם מס מופחת ויש לבחון את הדברים מבחינה מהותית.
כמו כן, התובעת מטבע הדברים הייתה מעורבת בנעשה במסעדה אך לא הייתה לה סמכות לקבל החלטות מהותיות והיא לא הייתה שותפה ברווחיה. בנוסף, בעלה מתוקף מעמדו כבעל שליטה משך כספים מרווחי החברה בהתאם למצבה הכלכלי, ואילו שכרה של התובעת היה יציב, גם כשהחברה הייתה בבעיה של תזרים מזומנים.
לאור זאת קבע השופט כי התובעת לא הייתה בעלת שליטה במסעדה וקיבל את התביעה.
מאחר והתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד הדר שיפוני
- ב״כ הנתבע: עו"ד וירג'נה מנסור
עו"ד אחז אגם
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.