בני זוג מהאלפיון העליון נקלעו למשבר בנישואים, והחלו להתנהל כלכלית בנפרד. בית המשפט הורה לבעל להעביר לאשתו 6,000 שקל בחודש, כמזונות עבורה ועבור בנם הקטין
בני זוג שמתגוררים בווילה מפוארת ונוהגים ברכבי יוקרה נקלעו למשבר בנישואים, על רקע פיטורי האישה מהעסק המשפחתי. בהמשך הם החלו להתנהל כלכלית בנפרד, אלא שהאישה - שהתרגלה לרמת חיים גבוהה - לא נותרה חייבת והגישה תביעת מזונות אישה וילד לבית המשפט למשפחה באשדוד. השופטת עפרה גיא קבעה שלעת הזו, על הבעל להעביר לה מדי חודש 6,000 שקל כמזונות זמניים.
התובעת והנתבע נשואים מאז 2001. הם הורים לבת בגירה ונער כבן 17. נכון להיום גרים בני הזוג תחת קורת גג אחת, בווילה מפוארת ורחבת ידיים עם מעלית ובריכה מחוממת. לדברי האישה, בחניית הווילה נמצאים רכבה בשווי 550,000 שקל, ורכב בעלה שערכו 700,000 שקל. את התביעה, למזונותיה ומזונות בנה הקטין, הגישה לבית המשפט בדצמבר האחרון.
האישה סיפרה כי בינואר אשתקד פוטרה מעבודתה בחברה המשפחתית שבבעלות הורי בעלה, כאשר בין לבין החלו הצדדים להתנהל כלכלית בנפרד, באופן שכל אחד מהם מפקיד את משכורתו החודשית לחשבונו הפרטי, במקום לזה המשותף.
על רקע טענת התובעת שהוצאות המשפחה מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש ("רק מסגרת האשראי שלי עומדת על 90,000 שקל"), ושבעלה מרוויח 44,500 שקל בחודש, בנוסף לאלפי שקלים שמכניס ממסחר בניירות ערך - נטען שמגיעים לה מזונות אישה וילד משמעותיים.
הבעל הודה אמנם ברמת החיים הגבוהה של המשפחה, אלא שלטענתו הוא פטור מלשלם מזונות לאשתו הן בשל כך שבגדה בו והיותה "מורדת", והן בגלל שהיא בעצמה מרוויחה יפה בעבודתה הנוכחית (לגרסתו, יותר מ-20,000 שקל) ואף קיבלה לאחרונה 300,000 שקל שלא ידוע מה עלה בגורלם. בתוך כך סיפר האיש כי רעייתו פוטרה מהחברה המשפחתית בשל היחס המחפיר שהפגינה כלפי אביו, הבעלים והמנכ"ל של החברה.
אשר למזונות בנו טען הנתבע כי גילו וצרכיו בפועל מצדיקים תשלום מזונות של 1,600 שקל לכל היותר.
"מרוקנת את החשבון שלנו"
טענה נוספת שהעלה הבעל הייתה שאשתו מנהלת אורח חיים ראוותני ובזבזני תוך שימוש בכספים משותפים לצרכיה האישיים. לטענתו, מהרגע שרעייתו החליטה לשים קץ לנישואיהם - היא החלה לעשות שימוש הולך וגובר בחשבון המשותף, ומרוקנת את הכספים שבו.
השופטת גיא כתבה ש"בשלב זה, של מזונות זמניים, בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו". מסקנתה הייתה שעד להכרעה בתביעה העיקרית, על הבעל להעביר מדי חודש לאשתו ובנם מזונות, וזאת בהתאם לדין האישי החל עליהם כיהודים.
לדברי השופטת, החלטתה מתבססת על מספר שיקולים כגון גיל הבן; הכנסות הצדדים לרבות רמת חייהם הגבוהה, הכוללת בין השאר מגורים בווילה ענקית, נסיעה על רכבים מפוארים, יציאות לחופשות בארץ ובחו"ל ולבישת מותגים יוקרתיים; ומגוריהם תחת קורת גג אחת, לצד המשבר שהם נקלעו אליו, אחרי פיטורי האישה מהעסק המשפחתי.
על רקע הנתונים הללו קבעה השופטת שבשלב זה ישלם הבעל לאשתו 6,000 שקל בחודש: 3,500 שקל כמזונות אישה ו-2,500 שקל עבור בנם, כמזונות קטין. עוד חויב הנתבע, עד להחלטה אחרת, לשאת במלוא הוצאות המדור ואחזקתו, הוצאות החינוך, והוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי.
- ב"כ המבקשת: עו"ד רותם גליקסברג
- ב"כ המשיב: עו"ד אלירן רבוח ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.