המדינה הסתמכה על ראיות נסיבתיות שלא הוכיחו מה גרם לתאונה הקטלנית. תוך ביקורת חריפה, הבהיר בית המשפט כי חקירה רשלנית של האירוע גרמה לכך שלא ניתן למצוא את האחראים האמיתיים.
ב-2017 מת פועל בניין בפרויקט של חברת "מליבו" בגני תקווה. המדינה בחרה להגיש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות נגד מנהל העבודה, בטענה כי התאונה הקטלנית אירעה כתוצאה מנפילת דיקטים שהונחו בצורה לא בטיחותית. אלא שהשופט דרור קלייטמן זיכה אותו מכל אשמה. נקבע כי אין שום עדות או ראיה ישירה שתמכה בתיאוריה הזו, ולנוכח מחדלי חקירה חמורים לא ניתן לבסס הרשעה על הראיות הנסיבתיות שהציגה המדינה. "לצערי, דרך חקירת התאונה...לא אפשרה למצוא את האחראים... ואף לא להבין את הגורמים המדויקים לתאונה על מנת שיימנעו בעתיד", נכתב בהכרעת הדין.
לפי כתב האישום, התאונה אירעה כשהמנוח ופועל נוסף פרקו ציוד שהובל במנוף, ושלוש חבילות דיקטים שנפלו מהקומה הרביעית פגעו בו והוא נהרג במקום.
המדינה טענה כי מנהל העבודה התרשל בין היתר בכך שאפשר להניח דיקטים בצורה לא בטיחותית, התיר לפועלים לעבוד תחתם ולמנוף לפעול בסמוך.
הסניגוריה לעומת זאת עתרה לזיכוי מוחלט בין היתר עקב מחדלי חקירה חמורים והיעדר ראיות ישירות לאופן שבו נפגע המנוח.
נטען כי המאשימה פיתחה תזה תוך התעלמות מוחלטת מהאפשרות שהמנוף הוא שפגע בדיקטים וללא כל הוכחה לכך שאכן נפלו מהקומה הרביעית בשל חוסר יציבות.
הסניגוריה הדגישה כי במידה שהמנוף פגע בדיקטים האחריות אמורה להיות של המפעיל, אלא שהמדינה לא הגישה נגדו כתב אישום ואף לא הביאה לעדות את האתת, שברח מן הארץ.
האשימו את המנהל
השופט דרור קלייטמן אישר שאין ראיה ישירה לאופן התרחשות התאונה. המדינה הציגה רק ראיות נסיבתיות, שלשיטתו לא הוכיחו את הטענה העובדתית כי הרמפות הונחו באופן לא יציב ונפילתן גרמה למוות.
השופט אף התרשם ממחדלי חקירה חמורים. כך, לא נעשה כל ניסיון לבדוק האם חסרו דיקטים בערמה שהונחה בקומה הרביעית, לא נגבו עדויות מעובדים בנוגע לכך, לא ניסו לאתר דיקטים פזורים עם כתמי דם, לא בוצע שחזור כדי להבין מדוע המנוח הועף לתוך הבניין ולא החוצה, ועוד.
השופט תמה כיצד המדינה התעלמה לחלוטין מהאפשרות שהמנוף פגע בדיקטים בעוד שהיא עצמה ייחסה את אחד מרכיבי הרשלנות לכך שעבד בסמוך אליהם.
השופט ציין כי לנוכח מחדלי החקירה והחורים שנותרו בגרסת המדינה אין אפשרות לשלול את התרחיש החלופי של פגיעת המנוף: "לא ניתן להתעלם מכך שבשלב החקירה נחקרו באזהרה אף האתת והמנופאי אולם הוחלט לסגור את התיק נגדם מחוסר ראיות. כנראה, לנוכח העובדה שהמאשימה לא מצאה ראיות מספיקות לגורם לנפילת הקרשים. אם כן, כיצד ניתן לקבוע על סמך אותן ראיות חסרות כי האשמה נופלת על הנאשם, אך משום שהוא מנהל העבודה במקום?"
בנסיבות אלה השופט לא ייחס חשיבות לבחירת הנאשם שלא להעיד. "אכן, אי העדת הנאשם יש בה על מנת להוות חיזוק לראיות המאשימה, אולם לא על מנת למלא את החסר שבהם", כתב.
"המדובר בחקירת מותו של אדם וקשה מאד להבין כיצד מתבצעת חקירה בדרך שכזו", כתב השופט בנימה ביקורתית. "לצערי, דרך חקירת התאונה במקרה שהובא בפניי, לא אפשרה למצוא את האחראים לתאונה זו ואף לא להבין את הגורמים המדויקים לתאונה על מנת שיימנעו בעתיד".
- ב"כ המדינה: עו"ד ליטל שירי, פרקליטות מחוז מרכז
- ב"כ הנאשם: חדווה באום וגלעד באום, עורכי דין פליליים
עו"ד משה אלוני
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.