העובד נפצע בעיקר בעמוד השדרה. המעסיק התכחש לכך שעבד אצלו אך גרסתו קרסה ובית המשפט קבע כי הוא לא סיפק אמצעי בטיחות לעבודה בגובה.
פיצויים של יותר מ-200 אלף שקל נפסקו לפועל פלסטיני שנפל מסולם בגובה 3 מטר בזמן שעבד אצל קבלן ישראלי בפרויקט במרכז הארץ. השופט מוחמד חאג' יחיא מבית משפט השלום בירושלים מצא כי המעסיק התרשל והפר את חוקי הבטיחות החלים על עבודה בגובה משום שלא דאג שהעובד ישתמש באמצעי מיגון ובטיחות כמו קסדה, רתמה ומערכת לבלימת נפילה.
התאונה התרחשה לפני 12 שנים. לפי הגרסה של העובד בתביעה שהגיש נגד הקבלן וחברת הביטוח מנורה מספר חודשים לאחר שנפצע, הוא עלה על סולם גבוה כדי לשייף את קירות המבנה לצורך צביעה, ואיבד שיווי משקל כשניסה להגיע לתקרה הגבוהה. ממקום התאונה הוא הובהל לבית החולים בילינסון שבכפר סבא שם אותרו אצלו פגיעות בראש ובעמוד השדרה.
התובע טען לרשלנות ולהפרת חוקי הבטיחות בעבודה אך המעסיק הכחיש את אחריותו. טענתו המרכזית הייתה כי כלל לא העסיק את התובע, שלגרסתו היה סוחר שהגיע לאסוף מתכות וחומרי בניין.
אלא שגרסה זו קרסה ונסתרה בעדויות התובע ובני משפחתו, חבריו לעבודה והתנהלות הנתבע, שביקר את התובע בבית החולים לאחר התאונה ואף מסר למשפחתו כספים. עניין זה הוכיח לדעתו של השופט חאג' יחיא כי הכיר את התובע היטב, נטל אחריות כמעסיק ודאג לשלומו.
בעניין זה מתח השופט ביקורת על ניסיונו של הנתבע לשלול את יחסי העבודה. "דומה כי התנערות המעביד מעצם קיומם של יחסי עובד-מעביד בנסיבות אלו, היא בלשון המעטה, מעשה שאינו ראוי", כתב.
בלי פיקוח, בלי הדרכה
באשר לאחריות, הנתבע טען כי התובע לא היה אמור לעלות על סולם, כי הסולם לא היה גבוה כטענתו וכי עמדו לרשותו כל אמצעי הבטיחות. לפיכך התבקש בית המשפט לייחס לתובע רשלנות מכרעת לקרות התאונה.
אלא שגם בעניין זה העדיף השופט יחיא את גרסת התובע שלקביעתו הייתה הגיונית יותר והשתלבה עם סוג העבודות שנדרשו במקום. השופט הוסיף כי אף שהמעסיק התמקד בסוגיית הסולם וטיבו, הוא לא הציג כל תמונה או ראיה בנושא. מכל מקום, הוא קבע כי המסמכים הרפואיים והמבנה בו בוצעו העבודות תומכים בטענה שהסולם היה בגובה 3 מטר לפחות.
בהקשר זה השופט שלל את טענתו הכללית של הנתבע כי סיפק את כל אמצעי הבטיחות הדרושים, וקבע כי הוא לא קיים את החובות המוטלות עליו בתקנות הבטיחות בעבודה בנוגע לעבודה על סולם בגובה. בכלל זה לא סופקו לתובע קסדה, רתמת בטיחות ומערכת לבלימת נפילה כנדרש. בנוסף, לא הוכח שהתובע עבר הדרכה מתאימה ושמישהו פיקח עליו ווידא שאינו עובד ללא אמצעי בטיחות. לפיכך נקבע כי המעסיק התרשל כלפי התובע.
לנוכח מחדליו הרבים של המעסיק השופט לא ראה לנכון להטיל אחריות על התובע, גם אם התרשל כשטיפס על קצה הסולם בלהט העבודה.
באשר לפיצויים, לאחר בחינת הנכויות של התובע והנזקים שנגרמו לו עקב התאונה שכוללים כאב וסבל, פגיעה בכושר ההשתכרות, היזדקקות לעזרה, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, השופט פסק לו 189,400 שקל. בנוסף חויבו המעסיק וחברת הביטוח בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור הנקוב בחוק.
- ב"כ התובע: עו"ד מחמוד רבאח, עו"ד ניבין אבו מוגלי
- ב"כ הנתבעים: שירן וקנין, עוד תאונות עבודה
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.