בית המשפט הטיל את האחריות גם על קבלנית המשנה וגם על הקבלנית הראשית בפרויקט, משום שלא דאגו למעקה ולנהלי בטיחות ברורים אף שהיה ברור כי תאונה היא רק עניין של זמן.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-200 אלף שקלים לפועל בניין שנפל מפיגום בגובה של כ-1.20 מטר, ונפצע ברגלו השמאלית. בתום פסק דין ארוך ומעמיק מצא השופט משה תדמור-ברנשטיין שחברת "שילר" שהייתה המעסיקה של הפועל וקבלנית המשנה בפרויקט, וכן הקבלנית הראשית "סולל בונה" התרשלו והפרו את חובות הבטיחות בעבודה כשאפשרו לו לעמוד במשך שעות על פיגום צר שלא גודר במעקה.
בינואר 2005 שלחה "שילר" את הפועל לבצע חיפוי שיש בפרויקט של "סולל בונה" בפתח-תקווה. ביום השלישי לעבודתו במקום, בזמן שעמד כשעתיים על פיגום והדביק כפתורי שיש, הוא איבד שיווי משקל ונפל לקרקע.
כתוצאה מהנפילה אותר אצלו קרע במיניסקוס שמאל וכ-3 חודשים לאחר התאונה הוא עבר ניתוח בבית החולים איכילוב.
כעבור קצת פחות מ-7 שנים, ממש על סף התיישנות, הוא הגיש תביעה נגד "שילר", בטענה שהתרשלה והפרה את חובות הבטיחות בעבודה כשאפשרה לו לעבוד על פיגום לא תקני, שלא גודר במעקה, ולא הקפידה שיעבור הדרכת בטיחות ראויה.
אלא ש"שילר" התנערה מאחריות וטענה כי העובד "פברק" את הנפילה. לאחר שעומתה עם טופס ביטוח לאומי עליו חתומים רואה החשבון שלה ומנהל העבודה מטעמה, ובמסגרתו אישרו את נסיבות התאונה, טענה החברה כי ייתכן שניסו ללכת לקראת העובד ולעזור לו. בנוסף, הגישה "שילר" בין היתר הודעת צד שלישי נגד "סולל בונה" שהתאונה אירעה "במשמרתה".
סיכון ידוע מראש
לאחר ניתוח מפורט של הראיות והעדויות בתיק, קבע השופט משה תדמור-ברנשטיין שעדותו של התובע הייתה מהימנה ועקבית, והוא מעדיף את גרסתו לתאונה על פני זו של "שילר", שסתרה את הדיווח לביטוח לאומי.
בהמשך השופט קבע כי "שילר" ו"סולל בונה" התרשלו והפרו את חובותיהן לפי חוקי הבטיחות בעבודה. זאת, לנוכח העובדה שאפשרו לתובע לעמוד במשך שעות על פיגום צר ולא מגודר במעקה, בזמן שהוא נדרש לעבודה מאומצת הדורשת תזוזה והתכופפות להרמת כלי עבודה. ברור שבמצב כזה נפילה היא רק "שאלה של זמן", קבע.
כמו כן נקבע כי השתיים לא הוכיחו שהתובע קיבל הדרכה מתאימה לעבודה ממשוכת על פיגום ולא הקפידו על פיקוח יעיל.
באשר לחלוקת האחריות נקבע כי הנטל העיקרי רובץ על המעסיקה, שהיא זו שיודעת מה דרוש מבחינה בטיחותית לעובד שמוצב לבצע משימות מטעמה. לפיכך נקבע כי האחריות של "שילר" היא בגובה 65% ואילו סולל בונה אחראית ל-35% מהנזק.
בצד זאת, השופט סבר שיש להטיל אשם תורם מינימלי של 10% על העובד, משום שהיה מודע לסיכון שבעבודתו ולא זכר מה גרם להסחת הדעת שהובילה לנפילתו.
סכום הפיצויים הכולל בהתאם לנזק שנגרם לתובע הועמד על 190 אלף שקל. לאחר הפחתת אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, חויבה "שילר" לשלם לו 157,635 שקלים בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 36,900 שקל. בהתאם לחלוקת האחריות, "סולל בונה" תחזיר לה 35% מהסכום הכולל.
- ב"כ התובע: עו"ד מנחם דר
- ב"כ הנתבעות ("שילר" וחברת הביטוח "הפניקס"): צבי רפפורט, עורך דין תאונות עבודה
- ב"כ הצד השלישי (סולל בונה וחברת הביטוח "הראל"): עו"ד א. אמודאי
- הוגשו הודעות לצדדים רביעים וחמישיים - שמות עורכי הדין מצוינים בפסק הדין
עו"ד אסתר שלום
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.