פועל בניין שתבע עשרות אלפי שקלים ייאלץ להסתפק בפיצוי סמלי

לאחר 10 שנות עבודה טען העובד כי לא קיבל ממעסיקתו שום זכות סוציאלית. המעסיקה הציגה ראיות שהפריכו את הטענה, אך בכל זאת תשלם 5,000 שקלים כי לא שמרה מסמך אחד חשוב

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות השופט אורן שגב, דחה ברובה את תביעתו של עובד בניין פלסטיני שהועסק במשך כעשור בחברת בנייה. התובע טען כי לא קיבל את מלוא זכויותיו, אך טענותיו נדחו למעט רכיב אחד: אי מסירת טופס הודעה לעובד על תנאי ההעסקה. המעסיקה טענה כי נתנה לעובד את הטופס בשנת 2008 ולנוכח הזמן הרב שחלף הוא כבר נגרס, אולם השופט הבהיר שההתיישנות נספרת מרגע סיום יחסי העבודה והיה עליה להמשיך לשמור אותו.

העובד, תושב הרשות הפלסטינאית, הועסק בחברת "ראובן בורנובסקי – הנדסה בנין ופיתוח בע"מ" באמצעות לשכת התעסוקה, החל מדצמבר 2008 ועד להתפטרותו בחודש מאי 2018. לדבריו, לאורך השנים הוא קיבל שכר שעתי שנע בין 27 ל-43 שקלים, אך ללא כל זכות סוציאלית נלווית.

בתביעה שהגיש לבית המשפט באמצעות עו"ד ח'אלד בולוס הוא טען כי תלושי השכר שהונפקו על ידי לשכת התעסוקה לא שיקפו את השכר האמיתי ששולם לו. לפיכך הוא תבע לקבל בין היתר גמול שעות נוספות, תשלום על חופשות ודמי הבראה, נסיעות, הפרשות לפיצויים ולקרן הפנסיה, וכן פיצוי בגין אי מסירת טופס הודעה לעובד על תנאי העסקתו. בסך הכל דרש העובד בתביעתו יותר מ-120,000 שקלים.

מנגד, הנתבעת שיוצגה באמצעות עו"ד אביבה בורנובסקי טענה כי כל התשלומים לעובד בוצעו כחוק, תוך הפרשה לקרנות סוציאליות בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף הבנייה, כך שקיבל את כל זכויותיו. על רקע העובדה ששני הצדדים הסכימו כי תלושי השכר שהנפיקה לשכת התעסוקה לעובד לא שיקפו את הכנסתו מהמעסיקה בפועל, הנתבעת הציגה תלושי שכר פנימיים שלה, דוחות נוכחות וצילומי המחאות לצורך הוכחת טענותיה כי שילמה לעובד את כל חובותיה.

אשר לטופס הודעה לעובד, טענה החברה כי עם תחילת עבודתו של העובד בשנת 2008, נמסר לו הטופס בהתאם  לדרישות החוק. עם זאת נטען כי בשל העובדה שמדובר בתקופה שהתיישנה, הטופס ומסמכים נוספים מאותה תקופה כבר נגרסו ואינם עוד ברשותה.

חובת ההוכחה – על המעסיק

השופט שגב קיבל בעיקרה את עמדת המעסיקה. הוא קבע כי תלושי השכר הפנימיים שהציגה החברה ודוחות הנוכחות מטעמה הם אותנטיים ומהימנים, וכי המעסיקה הוכיחה שהתשלומים לעובד בוצעו בהתאם להוראות החוק ולצו ההרחבה בענף הבנייה, וכל זכויותיו הסוציאליות שולמו לו כדין. בנסיבות אלה דחה השופט את כל רכיבי התביעה, למעט אחד: טופס ההודעה לעובד.

בעניין זה הבהיר השופט כי חובת ההוכחה היא על המעסיק להראות שמסר לעובד את הטופס. הוא הוסיף כי היה על החברה לשמור את המסמך למשך 7 שנים מרגע סיום העסקתו של העובד. בסופו של דבר נקבע כי היעדרו של הטופס הוביל להתדיינות מיותרת ולפיכך יש מקום לפסוק לתובע פיצוי בסך 5,000 שקל.

עם זאת, לנוכח הפער הגדול בין סכום התביעה לבין הפיצוי שנקבע, לא נפסקו לטובתו הוצאות.

ב"כ התובע: עו"ד ח'אלד בולוס

ב"כ הנתבעת: עו"ד אביבה בורנובסקי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.