הפועל שהה בארץ באופן בלתי חוקי ונפל כשמשטח אסבסט נשבר תחתיו. בית המשפט קבע שחברת הבנייה התרשלה כשלא הדריכה אותו ולא סיפקה לו אמצעי בטיחות.
השופט נאיל מהנא קיבל לאחרונה תביעה שהגיש פועל נגד חברת הבנייה ״גג הנגב״. הפועל נפל מגג אסבסט לאחר שהמשטח עליו דרך נשבר, ונגרמו לו שברים בחוליות הגב. בפסק הדין נקבע כי החברה שלחה את התובע לבצע עבודה מסוכנת בגובה מבלי שטרחה לספק לו אמצעי בטיחות והדרכה כנדרש.
התובע סיפר שב-2013 נפגע תוך כדי עבודתו באתר בנייה של הנתבעת.
לדבריו, במסגרת עבודתו הוא התבקש לסייע לעובד אחר בפירוק והרכבת לוחות אסבסט על גג של מחסן. תפקידו היה לקחת את הלוח הישן ולהביא במקומו לוח חדש להרכבה. במהלך עבודתו נשבר תחתיו לוח אסבסט ישן והוא נפל מגובה של כ-6 מטר.
לאחר התאונה הוא פונה באמבולנס לבית החולים סורוקה שם אובחנו שברים במספר חוליות בגב.
לטענתו, התאונה אירעה בשל רשלנותה של הנתבעת בכך שלא נתנה לו הדרכה לפני תחילת עבודתו ולא סיפקה לו אמצעי בטיחות.
הנתבעת טענה שהתובע לא ביסס את גרסתו ביחס לנסיבות התאונה ולא ברור כיצד נפל ואיך נשבר הגג. לדבריה, התובע קפץ מגג הבניין לאחר שניידת שיטור התקרבה למקום, בניגוד לנהלים שהוטמעו על ידי מנהל העבודה. בנוסף, הוא נדרש לעבוד על הגג העליון במבנה שכולל שני מפלסים וכשראה את הניידת הסיר את רתמת הביטחון שהייתה מחוברת לעוגן בגג וקפץ לגג התחתון. כתוצאה מהדף הקפיצה נפער חור בגג התחתון והתובע נפל לרצפה ונחבל.
היא טענה שיש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי של לפחות 80% שכן הוא סיכן את עצמו ביודעין תוך הפרת הוראות הבטיחות בעבודה.
גג לא יציב
אך סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט נאיל מהנא, דחה את טענות הנתבעת. הוא ציין כי עדותו של מנהל העבודה לא נשמעה אמינה ולא הייתה עקבית, ונראה כי היא באה לשרת אינטרסים של הנתבעת ולהסיר מעליה אחריות.
השופט הדגיש כי על מעביד מוטלת חובה לנקוט אמצעים סבירים על מנת להגן על בטיחותו של עובד המועסק במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטר ולמנוע את נפילתו.
במקרה זה מדובר בעבודה בגובה הצופנת בחובה סיכונים ניכרים. כאינדיקציה לסטנדרט הזהירות הראוי משמשים החוקים הרלבנטיים בעניים הבטיחות בעבודה בגובה ועל גגות. השופט קבע שהמעסיקה לא סיפקה לתובע לוחות דריכה חזקים ויציבים כנדרש בתקנות.
זאת ועוד, השופט גם לא השתכנע שהנתבעת הדריכה את התובע כיאות והעמידה אותו על הסיכונים הכרוכים בעבודה על גג האסבסט. כמו כן, ניכר כי היא גם כלל לא הקפידה על חגירת רתמות בטיחות.
השופט ציין כי מהעדויות עלה כי מנהל העבודה לא בדק את פרטיו האישיים וכפועל יוצא לא הדריך אותו כיאות שכן ההדרכה כרוכה במילוי פרטים אישיים ונתונים לגבי זהותו של העובד.
הוא הוסיף כי לא הובאה כל ראיה לכך שנערכה בדיקה לגבי יציבות הגג טרם ביצוע העבודה.
בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבעת הביאה ברשלנותה להתרחשות התאונה, מבלי לייחס לתובע אשם תורם כלשהו.
בסיכומו של דבר השופט קבע שהתובע נותר עם כ-18% נכות ופסק לטובתו פיצוי של 328,920 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד והוצאות בסך 74,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד חני בן שמחון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.