פועל נפל מקומה חמישית – הקבלן זוכה מגרימת מוות ברשלנות

עובד שהועסק בשיפוצים נפל מגובה 15 מטר ונהרג. בית המשפט זיכה את מעסיקו לאחר שקבע כי העובד פירק על דעת עצמו כננת חשמלית שהותקנה במרפסת הדירה וזה היה הגורם לנפילה

השופט דוד שאול גבאי ריכטר זיכה לאחרונה קבלן שהואשם בגרימת מוות ברשלנות לאחר שפועל שלו נהרג כשנפל מדירה בירושלים שאותה שיפצו. השופט קיבל את טענת הקבלן כי הוא לא נתן לפועל הוראה לפרק כננת חשמלית שהותקנה במרפסת הדירה והפועל עשה זאת מיוזמתו כדי לחסוך זמן. בהכרעת הדין נמתחה ביקורת על פעולות החקירה בתיק.

לפי כתב האישום הנאשם עבד בשיפוץ כללי של דירה בקומה החמישית בירושלים. העבודות כללו בין היתר התקנת חימום תת-רצפתי, עקירת הריצוף וכן עבודות חשמל שונות. לפני יום התאונה חתך הנאשם את מעקה המרפסת באתר הבניה כדי להתקין כננת חשמלית שתאפשר שינוע פסולת בנייה מהאתר למתקן לאחסון פסולת בקומת הקרקע. ביום התאונה, הוא הורה למנוח ולעובד נוסף לפרק את הכננת, מבלי שסיפק להם רתמת בטיחות וקסדה ומבלי שווידא כי עברו הדרכה בדבר בטיחות בגובה.

עוד נטען כי המנוח עלה על משטח העבודה ללא רתמת בטיחות, החל לפרק את עמודי התמיכה של הכננת וכתוצאה מכך נפלה מכונת ההרמה קדימה. המנוח נאחז בכננת ונפל בעקבותיה אל תוך מיכל פינוי הפסולת שמוקם ברחוב שמתחת לבניין. כתוצאה מהנפילה, נחבל המנוח אנושות בראשו ומותו נקבע במקום.

הנאשם טען להגנתו כי הוא ופועליו עבדו רק בתוך הדירה ולא מדובר היה ב״עבודה בגובה״ כהגדרתה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטר). הוא הוסיף כי בשום שלב הוא לא דרש מהמנוח לפרק את הכננת, בוודאי לא לבדו. לדבריו, אמר למנוח ולפועל הנוסף כי בסוף יום העבודה הם יפרקו את הכננת, כפי שנהגו לעשות בעבר בכל פעם שסיימו שיפוצים בדירה. הוא הוסיף כי המנוח יזם את פירוק הכננת ועשה כן לבדו, בניגוד להוראותיו, ולכן הוא האחראי הבלעדי לאירועים שהובילו למותו.

הנאשם הדגיש כי הוא כלל לא נכח במקום בעת הפירוק הבלתי מורשה שביצע המנוח והגיע למקום כשהוזעק אליו לאחר התאונה.

אין קשר סיבתי

השופט דוד שאול גבאי ריכטר מבית משפט השלום בירושלים זיכה את הנאשם. הוא קבע כי לא היה מדובר ב-״עבודה בגובה״ שכן השיפוצים נערכו בתוך הדירה והכננת הותקנה כמנוף פנימי. זאת ועוד, לא הוכח כי בעת טעינה ופריקה של הסל המחובר לכננת נדרשת הטיית הגוף מעבר למעקה בזווית העולה על 45 מעלות.

השופט הדגיש כי הנאשם הוכיח ידע בכללי הבטיחות הרלבנטיים לסוגי העבודה השונים. 

עוד קבע השופט כי הגידור של מרפסת הדירה היה תקני ותקין. כמו כן, הוכח כי המנוח תודרך על ידי הנאשם לגבי הסכנות בעבודה.

זאת ועוד, השופט קבע שלא קיים קשר סיבתי בין התנהלות הנאשם לבין מותו של המנוח. בהקשר זה קיבל השופט את טענת הנאשם כי התכנית הייתה לפרק את הכננת בסוף יום העבודה והמנוח התחיל לפרק אותה על דעת עצמו, לבדו וללא נוכחות הנאשם, כדי ״לזרז עניינים״.  

לבסוף ציין השופט כי נושא תאונות העבודה הוא כאוב וקשה והתופעה הולכת ומתגברת. הוא כתב כי מהתיק עלתה תמונה מצערת ומדאיגה של חוסר מקצועיות בולט באופן ניהול חקירות של תאונות עבודה. ״מן הראוי שתחום זה יזכה לתשומת לב שלטונית וציבורית רבה יותר, לא רק בהקשר של שיח, אלא בעיקר בהקשר של מעשה״, סיכם. 

• ב״כ המדינה: עו"ד רינת בן יעקב, פמ"י (פלילי)
• ב״כ הנאשם: עו"ד מיכאל עירוני

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.