הפיגום שעליו עמד קרס לאחר שעלו עליו 3 פועלים נוספים. בית המשפט הטיל את מירב האחריות על חברת הבנייה ואחראי הבטיחות – שגם בנה בעצמו את הקונסטרוקציה.
שופטת בית משפט השלום ברמלה שרון צנציפר הלפמן קבעה לאחרונה כי יזמית הבניה "דיבון נאור כהן ייזום והנדסה" והקבלן – ששימש גם כממונה הבטיחות ומנהל העבודה באתר - אחראיים לנזקיו של חשמלאי שנפל מגובה של 6 מטרים מפיגום שקרס בעת שעבד במקום. הנתבעים חויבו לשלם פיצויים בסך 139,500 שקל, מתוכם 65,500 שקל ישירות לנפגע, והיתרה כהחזר לביטוח לאומי עבור התגמולים שכבר שולמו לו.
הנפגע (70), חשמלאי במקצועו, עמד באוקטובר 2007 על פיגום באתר הבנייה לצורך ביצוע עבודת חשמל בממ"ד של אחת הדירות בפרויקט. בהמשך עלו על הפיגום עוד 3 פועלים נוספים והוא קרס ונשבר - והחשמלאי נפל מגובה 6 מטרים.
הוא הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אבחנו אצלו שברים בחוליות והוא אושפז למשך שבועיים. הביטוח הלאומי הכיר בו כנפגע עבודה עם נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 12.18% בגין התאונה.
כעבור שנתיים החשמלאי הגיש תביעת נזיקין נגד יזמית הבנייה והקבלן – שהתברר כי בנה את הפיגום בעצמו ואף שימש כאחראי הבטיחות באתר. הביטוח הלאומי הצטרף לתביעה בדרישה שהנתבעים יחזירו לו את התגמולים ששילם ועוד ישלם לתובע.
לטענת התובע, הפיגומים באתר שימשו את כל העובדים בפרויקט והוא לא יכול היה לבצע את עבודתו מבלי להשתמש בהם. לשיטתו הקבלן התרשל בכך שלא נקט באמצעי בטיחות מתאימים, ולכן עליו לפצותו על הנזקים. לחילופין טען, כי יזמית הבניה אחראית לנזקיו מאחר שהתרשלה בבחירת הקבלן, כשלה בהבטחת תנאי הבטיחות באתר – ולא מנעה את התאונה.
מנגד, הנתבעים טענו שהתובע חשמלאי ותיק וקבלן בעצמו, והיה עליו לבצע את העבודה באופן בטיחותי תוך שימוש ברתמה ובחבלים – בהתאם לכללי הבטיחות הידועים והמוכרים לו היטב. לפיכך טענו, האחריות לתאונה מוטלת אך ורק על כתפיו.
לא הדריכו
השופטת צנציפר הלפמן התרשמה כי הנתבעים אכן לא סיפקו סביבת עבודה בטוחה לתובע וקיבלה את גרסתו.
היא קבעה שהוכח שהקבלן התרשל כשבנה את הפיגום בצורה לא בטיחותית, לא בדק את תקינותו ולא הדריך את התובע לפני שהתיר לו להשתמש בו. השופטת הוסיפה שגם היזמית התרשלה בבחירת הקבלן, ובכך שלא בדקה את כישוריו לשמש כממונה בטיחות.
עם זאת, לנוכח ניסיונו המקצועי של התובע והעובדה שגם לא נקט באמצעי בטיחות בעצמו, הוחלט לייחס גם לו אשם תורם לנזקיו בשיעור של 10%.
השופטת קיבלה חוות דעת מומחה שמינתה – שלפיה התובע נותר עם 12% נכות רפואית ותפקודית מהתאונה, וקבעה בהתאם כי נגרמו לו נזקים בסך כולל של 155,000 שקל בין היתר בגין "כאב וסבל", הפסדי השתכרות והוצאות.
מסכום זה הופחתו 10% בשל רשלנותו האישית של התובע, וכן נוכו תגמולי הביטוח הלאומי שכבר שולמו לו.
לכן נקבע כי הוא זכאי לתוספת פיצוי של כ-80,000 שקל כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות מחברת הבניה והקבלן.
כמו כן, הנתבעים חויבו לשלם לביטוח הלאומי 74,000 שקל – סכום התגמולים ששולם עד כה לתובע, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 17,316 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין יהודה אדרי
- ב"כ היזמית: עו"ד חגית וילנסקי
- ב"כ הקבלן: עו"ד יפית רימון
עו"ד עופר לוי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.