בעל דירה בבניין לשימור בת"א הגדיל אותה בלי היתר והפך אותה לארבע יחידות דיור אותן שיווק כחדרי מלון להשכרה. השופט אסר עליו להשתמש ביחידות וחייב אותו לפצות את שכניו
בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה בקשה שהגישו בעלי זכויות בבניין בתל אביב, לקבלת צו מניעה שיאסור על שכנם להשתמש ביחידות הדיור הבלתי חוקיות שיצר מדירתו, אותן השכיר לאחרים. השופט עזריה אלקלעי דחה את טענת הנתבע לפיה העבודות לפיצול הדירה מהוות שינוי פנימי שאינו מצריך היתר. בנוסף לאיסור השימוש ביחידות חויב הנתבע לפצות את התובעים בעשרות אלפי שקלים על אי-הנוחות שנגרמה להם.
הנתבע מחזיק ב-37.5% מהזכויות בבניין מושא התביעה. מדובר בבניין כבן מאה שנים ברחוב יבנה בתל אביב המוכרז כבניין לשימור. לטענת התובעים, המחזיקים בכ-14% מהזכויות בבניין, לפני 11 שנים החל הנתבע בביצוע עבודות בדירה ללא היתר, תוך פגיעה ביסודות המבנה והעמדתו בסכנה. בין היתר נטען שהוא פיצל את אחת מדירותיו ל-4 יחידות דיור, מבלי לקבל היתר בנייה, תוך שהוא משכיר אותן לאחרים.
בתביעה שהוגשה בדצמבר 2016 טענו התובעים שהאיש הצליח לאורך השנים לחמוק בערמומיות מהעירייה ומבתי המשפט, ובכך למעשה נגזר גורלם לסבול מהתנהלותו. לטענתם, עבודות הנתבע גורמת להם מטרדים קשים ופוגעת בבטיחות המבנה ובהנאה שלהם מדירותיהם.
בנסיבות אלה הם ביקשו צו מניעה שיאסור על הנתבע להמשיך להשתמש ביחידות הדיור, ובנוסף דרשו פיצוי של 120,000 שקל.
מנגד טען הנתבע שכל העבודות שביצע, לרבות פיצול הדירה, מהוות "שינוי פנימי" באופן הפוטר אותו מקבלת היתר בנייה, ואף קיבלו את אישור העירייה. עוד נטען שהתובעים אינם מתגוררים בעצמם בבניין, כך שאין באפשרותם לטעון לקיומו של מטרד.
מתוחכם ומניפולטיבי
השופט אלקלעי הסביר שעל מנת לקבל את התביעה יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, שהנתבע עשה מעשה בלתי חוקי. השני, שאותו מעשה גרם נזק לתובע. השלישי, שהנזק הוא תוצאה ישירה של המעשה הבלתי חוקי.
לדברי השופט כל שלושת התנאים מתקיימים במקרה זה. ביחס לתנאי הראשון כתב השופט שהנתבע פיצל את דירותיו ליחידות דיור נפרדות ללא היתר. הוא הדגיש ששינוי מספר יחידות דיור בבניין הוא לא "שינוי פנימי", אלא שינוי שטעון היתר.
"שוכנעתי כי הנתבע עשה ככל העולה על רוחו בבניין", כתב השופט. הוא ציין שבמטרה לחמוק מהעירייה פירק הנתבע את המטבחים שהתקין ביחידות הדיור הבלתי חוקיות טרם הגעת הפקח, כאשר לאחר לכתו – חזר לסורו.
השופט תיאר את הנתבע כאדם "מתוחכם ומניפולטיבי" שהאמת אינה נר לרגליו, כאשר לצורך הסוואת התנהלותו הבלתי חוקית, כאמור, היתל בפקחי העירייה.
אשר לתנאים השני והשלישי קבע השופט שמעשי הנתבע פגעו בנוחות של התובעים ובהנאה מרכושם, וזוהי תוצאה ישירה ממעשיו הבלתי חוקיים של הנתבע. השופט נימק כי יש להניח שפיצול דירה למספר יחידות דיור – על ריבוי הדיריים שמתלווה לכך – יוצר מטרד לתובעים ומצדיק לקבל את בקשתם.
לפיכך קבע השופט שהנתבע מנוע מלהשתמש ביחידות הדיור שבנה באופן בלתי חוקי, ונאסר עליו לבצע עבודות נוספות בבניין ללא היתר.
בנוסף חויב הנתבע לפצות את התובעים ב-30,000 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, וכן לשאת בשכ"ט עו"ד שלהם בסך 50,000 שקל ובהוצאות המשפט שהוציאו.
- ב"כ התובעים: עו"ד ארז ללקין
- ב"כ הנתבע: עו"ד גיל ריבלין
עו"ד אורי נוה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.