תושב השטחים נדבק באיידס כתוצאה מעירוי דם מזוהם שקיבל בישראל, ובמשך שנים קיבל מהמדינה קצבה חודשית. לאחר שנפטר, ביטוח לאומי סירב להמשיך לשלם את הקצבה לאלמנתו וילדיו כיוון שאינם תושבי ישראל. ביה"ד לעבודה לא קיבל את גישתו.
ב-1983 נדבק חולה המופיליה בנגיף האיידס עקב עירוי דם שקיבל בבית החולים רמב"ם שבחיפה. האיש – תושב השטחים – הוכר כעבור כעשור כזכאי לפיצוי חד-פעמי ולקצבה לפי החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס). ב-2006 החולה נפטר, אולם ביטוח לאומי המשיך לשלם לו את הקצבה עד 2010 – המועד בו אומתה עובדת פטירתו.
לכל שאלה בנושא המוסד לביטוח לאומי
פנה ל- עו"ד ביטוח לאומי
אלמנתו וילדיו הגישו לביטוח לאומי תביעה ובה ביקשו להמשיך לקבל לידיהם את הקצבה כשאירי החולה המנוח, אלא שביטוח לאומי סירב לבקשתם בטענה שהחוק שונה, וכעת רק תושבי ישראל זכאים לקצבה וכתושבי השטחים – הם לא זכאים לה.
האלמנה והילדים ערערו על הסירוב לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. הכם טענו כי זכאותם לקצבה נגזרת מזכאות החולה המנוח, בהיותם יורשיו וחל עליהם החוק הישן, שהיה תקף במועד קבלת הזכאות של יקירם. הם ציינו כי מטרת החוק הייתה לפצות כל אדם שנפגע מקבלת עירוי דם במוסד רפואי ציבורי בישראל, לרבות שאיריו, וביטוח לאומי אינו רשאי להתחמק מחובה זו.
ביטוח לאומי טען כי זכאות המערערים אינה המשך ישיר של זכאות המנוח, והוא זכאי לבדוק אותה מחדש, בהתאם לנוסח החוק שחל במועד פטירת המנוח.
השופט מירון שוורץ קיבל דווקא את פרשנות המערערים. השופט הסביר את גישתו באמצעות סקירת ההיסטוריה החקיקתית של מנגנון הפיצוי לחולי האיידס שנדבקו עקב קבלת עירוי דם משירות רפואי ציבורי, וקבע כי מטרת החוק הייתה להכיר באחריותה האבסולוטית של המדינה כלפי ציבור החולים ובני המשפחות שלהם.
לשיטת השופט, זכאות החולה לקצבה חודשית כוללת גם את זכאות שאריו בשעת פטירתו ואין צורך לבדוק את עצם הזכאות מחדש.
זכאות נמשכת
כמו כן, קבע השופט שוורץ כי דרישת התושבות הישראלית אינה חלה על שארי המנוח. השופט הסביר, כי בשעה שהמנוח הוכר כנפגע הזכאי למענק ולקצבה עוד לא הוכנסה דרישת התושבות לחוק. באותה תקופה כל אדם, תייר או שוהה מזדמן, שנפגע מעירוי היה זכאי לפיצוי ולקצבה בהתאם לתנאי החוק.
מאחר שזכאות השארים נובעת מזכאות המנוח, אין להחיל עליהם את הדרישה החדשה שנחקקה לאחר שהוכרה הזכאות של יקירם.
עם זאת, השופט לא קיבל את טענת המערערים כי ביטוח לאומי צריך להמשיך לשלם להם את הקצבה שקיבל המנוח באופן אוטומטי. לפי השופט, ביטוח לאומי זכאי לבדוק את תביעתם ולבקש מהם פרטים ומסמכים שונים.
בסיכומו של עניין נקבע כי ביטוח לאומי שגה כשדחה את תביעת המערערים על הסף מהסיבה שאינם תושבי ישראל. עם זאת הקצבה לא תשולם להם אוטומטית, ועל ביטוח לאומי לבחון את תביעת המערערים מחדש בהתאם להוראות החוק, התקנות ופסק הדין.
ביטוח לאומי ישלם למערערים 3,500 שקל עבור שכר טרחת עורכי דין.
* עו"ד יונתן דייויס עוסק בדיני ביטוח לאומי, נזיקין, תאונות דרכים ותאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.