הרוכשים קיבלו את הדירה באיחור של 10 חודשים מהמועד שנקבע בחוזה. גינדי טענה כי היא פטורה מפיצוי בהתאם להסכם שנחתם עמם אחרי שדרשו ממנה לבצע שינויים, אלא שבית המשפט קבע כי הפטור אינו חוקי.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה על איחור במסירת פנטהאוז במגדלי שרונה שבתל-אביב, שנרכש במרץ 2012 מיזמית הבנייה "גינדי". החברה טענה כי לאחר שהרוכשים ביקשו לבצע בדירה שינויים היא החתימה אותם על הסכם שפוטר אותה מתשלום פיצויים על איחור. אלא שהשופטת הבכירה דורית קוברסקי קבעה כי הפטור הזה נוגד את חוק המכר, ופסקה לרוכשים פיצויים של 290 אלף שקל על 10 חודשי איחור.
מועד המסירה של הדירה נקבע לאוקטובר 2014 אך בפועל הרוכשים קיבלו את המפתחות באוגוסט 2015. את התביעה הם הגישו לאחר שגינדי סירבה לשלם להם פיצויים על האיחור על פי חוק המכר.
הרוכשים טענו כי גינדי הפרה את החוזה עימם כאשר סירבה לשלם להם פיצויים והאשימה אותם באיחור.
לפי גרסתם, גינדי הייתה צריכה להודיע להם שהשינויים יגררו דחייה משמעותית במסירת הדירה, ומכל מקום, מחוות דעתו של המהנדס שלהם ניתן ללמוד כי העבודות שביקשו – שכללו שינוי מיקומי חשמל ואינסטלציה – לא היו אמורות לגרום לתוספת עבודה או עיכוב כלשהו, מאחר שבשלב שביקשו אותם עדיין לא הותקנו התשתיות.
מנגד, טענה גינדי כי החוזה התיר לה עיכוב מסוים מלכתחילה וכי עם בקשת השינויים, במרץ 2013, חתמו הרוכשים על הסכם נוסף שבו נכתב במפורש כי ייתכן עיכוב מצטבר במסירה של עד 34 שבועות.
צירוף תקופות העיכוב המותרות, לשיטתה, מובילה למסקנה כי הייתה רשאית למסור את הדירה לתובעים עד סוף אוגוסט 2015 מבלי שהדבר ייחשב כהפרת חוזה או יחייב אותה בפיצוי.
הסעיף מבוטל
אך השופטת הבכירה קוברסקי מצאה שסעיף הפטור שהוכנס ל"הסכם השינויים" אפשר לגינדי לאחר במסירה מעבר לתקופת האיחור שקובע חוק המכר (60 ימים) גם ללא קשר לביצוע העבודות.
השופטת סברה כי פטור זה מנוגד להוראות של חוק המכר, שמאפשרות לחרוג בהסכמה מתקופת האיחור הנקובה בו רק כשיש קשר בין השינויים המבוקשים לבין העיכוב במסירה. משכך השופטת קבעה כי סעיף זה בהסכם בטל.
בהמשך השופטת בחנה האם אכן היה קשר בין השינויים שהתבצעו בדירה לבין העיכוב המשמעותי, ומצאה שהתשובה לכך שלילית. בעניין זה השופטת מתחה ביקורת על חוות דעתו של המהנדס שהעיד מטעם גינדי, וציינה כי הוא לא הציג יומני עבודה או דוחות פיקוח רלבנטיים להוכחת התנהלות תקינה בביצוע העבודות מצד החברה.
משכך נקבע כי גינדי תצטרך לפצות את הרוכשים על האיחור. לגבי סכום הפיצוי, השופטת קיבלה את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, שהעריך כי בתקופת האיחור הם הוציאו שכר דירה חודשי של כ-20 אלף שקל.
בהתאם לתחשיב הפיצויים שקובע חוק המכר (הכפלה של 1.5 עבור 8 חודשי האיחור הראשונים והכפלה של 1.25 על החודשיים הנוספים), חויבה גינדי בפיצויים של 290 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן בכיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 18 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אנגלרד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דקל
עו"ד שלדון שורר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.