בביקורת שערכו פקידי מס הכנסה בעסק, נמצא שמשקל הפיתות קטן בשליש מהמוצהר. ערעור שהגיש בעל העסק על שומות המס המתוקנות שהוצאו לו – נדחה
פקיד השומה בירושלים הוציא שומות מס מתוקנות לבעל מאפייה, אחרי ביקורת שערך בעסק. לעמדתו, ההכנסות שדיווח בעל המאפייה נמוכות מאלה שהתקבלו בפועל, והוא ניכה הוצאות על חומרי גלם ביתר. השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגיש בעל המאפייה על השומות.
בשנות המס הרלוונטיות, 2012 עד 2014, היה המערער בעלים של מאפייה בחולון, אשר תחום פעילותה הינו ייצור פיתות. על פי קווי הנחיה כלכליים של רשות המיסים לבחינת סבירות ההכנסה בענף המאפיות, אחוז חומר הגלם לייצור פיתות הוא כ-28%, כך שהרווח הגולמי על המוצר הוא כ-72%. אלא שהמערער דיווח לרשות המיסים על שימוש בפי 2 חומר גלם, 56%, ורווח גולמי נמוך של 44% בלבד.
בשל חוסר הסבירות בדיווח, הגיעו נציגים מטעם פקיד השומה, בליווי כלכלן, לביקורת פתע במאפייה. בין ממצאי הביקורת עלה שמייצרים בעסק מספר סוגי מאפים – כגון "פיתה גדולה" לפלאפל ו"פיתה קטנה" לשווארמה. עוד נמצא שמשקל הבצק לפני האפייה הינו 104 גרם.
על רקע זה - ונוכח הצהרת בעל המאפייה שמצד אחד משקל הפיתות גדול יותר ומן העבר השני מחירן שווה לזה של קטנות יותר - הוציא פקיד השומה שומות מתוקנות. כך למשל, בעוד שלגבי שנת 2014 דיווח בעל המאפייה על הכנסה חייבת בגובה 130,000 שקל, פקיד השומה מצא שההכנסה האמיתית גבוהה בהרבה, ועומדת על כמיליון שקל. בנוסף חייב פקיד השומה את בעל המאפייה ב"קנס גירעון", בשל רשלנותו בהגשת הדוחות.
לאחר דין ודברים שלא הועיל לבעל המאפייה, הוא פנה ביוני 2020 לבית המשפט בערעור על השומות. לטענתו פקיד השומה ייצר לו הכנסות "יש מאין", כשהלכה למעשה מדובר בשומות מוגזמות ובלתי סבירות, שהוצאו בחוסר תום לב ולא לשם קביעת מס אמת.
פקיד השומה, לעומתו, עמד על כך שמדובר בשומות אמת שנערכו לאחר בדיקה מעמיקה מצדו, הכוללת ביקורת פיזית במאפייה, קבלת מתכון של הפיתות ושקילתן במשקל מכויל על-ידי כלכלן. מכאן שעל הערעור להידחות.
לא הציג חוו"ד נגדית
השופט דורות הסביר שבבסיס המחלוקת בין הצדדים עומדת, בין היתר, סוגיית משקל הפיתות בעודן בצק. בעוד פקיד השומה סבור שמדובר ב-104 גרם, בעל המאפייה טוען לכ-150 גרם. בסופו של יום אימץ השופט את גרסת מס הכנסה, המבוססת על חוות-דעת של כלכלן בכיר בנציבות מס הכנסה.
לעניין זה הדגיש השופט כי בביקורת שנערכה במאפייה "הפיתות נשקלו מספר פעמים ונמצא שלפני האפייה משקל הבצק היה 104 גרם". לעמדת הכלכלן מטעם פקיד השומה מדובר במשקל סביר למקובל בענף בהתייחס למחיר היחידה שנמצא (0.47 שקל), כאשר טענתו הנגדית של בעל המאפייה, לפיה נמכרו פיתות במשקל גדול יותר במחיר האמור, היא "בלתי סבירה ובלתי מבוססת".
בסיכום חוות דעתו קבע הכלכלן כי "התוצאה הסופית של החישוב מצביעה על כך שישנו פער גדול בין ההכנסות שחושבו למערער לבין ההכנסות שהוצהרו על ידו, וכן שההכנסות כפי שדווחו לפקיד השומה היו בלתי סבירות בעליל". לדבריו הפער הגדול ביותר נמצא בשנת 2014, אז הוצהר על מחזור של 1,270,000 שקל, לעומת מחזור מחושב של 2,150,000 שקל - כלומר פער של כ-70%.
"סבורני שלא עלה בידי המערער לסתור את הראיות שהוצגו על ידי המשיב", סיכם השופט. הוא הדגיש שבעוד פקיד השומה תמך טענותיו בחוות דעת מקצועית, בעל המאפייה נמנע מלהגיש אחת מטעמו, והדבר פועל לחובתו. לאור זאת הוא דחה את הערעור, אישר את השומות המתוקנות וקנס הגירעון, וחייב את המערער בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד מחאג'נה טארק
- ב"כ המשיב: עו"ד מנחם סבג (פמ"י אזרחי)
עו"ד דוד אפרים
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.