צוואה לטובת הבן בוטלה בשל "דפוס התנהגות בעייתי ביותר"

אף שארבעת בנותיה של המנוחה לא הצליחו להוכיח עילה ספציפית לביטול הצוואה כמו השפעה לא הוגנת או מעורבות פסולה, השופטת התרשמה שמכלול הנסיבות מוכיח שחתמה על הצוואה תחת לחצים

חריג: בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל התנגדות של ארבע אחיות לצוואה האחרונה של אמן המנוחה בה הורישה את ביתה לאח שלהן, אף שלא הוכיחו עילה ספציפית לביטול הצוואה. השופטת נאוה גדיש קבעה כי אף שאין ראיות מובהקות לכך שהאם לא הייתה כשירה או שהבן השפיע עליה או היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה, מכלול הנסיבות מעיד על דפוס התנהגות בעייתי שמעלה חשש שהסית אותה נגד בנותיה והפעיל עליה לחצים שהביאו אותה לחתום על הצוואה.

בצוואה שערכה ב-2014 הורתה האם, שהתאלמנה מבעלה זמן קצר קודם לכן, לחלק את הרכוש שלה בין חמשת ילדיה. אבל בצוואה נוספת שערכה כעבור חודשים ספורים היא ציוותה שהבית שלה יעבור לבן שלה בלבד ורק יתר הרכוש יחולק בין כולם.  

לאחר שהאם נפטרה הגיש בנה בקשה לקיום הצוואה האחרונה ואילו ארבעת אחיותיו הגישו התנגדות. הן טענו כי אמן, שהייתה אז בשנות ה-90 לחייה, לא הייתה כשירה, וכי אחיהן ניצל את התלות שלה בו כדי לגרום לה לשנות את הצוואה המקורית. באופן כללי, הן טענו כי הנסיבות שאפפו את עריכת הצוואה מעידות שהיא לא מבטאת את רצון אמן.

האח הכחיש את הדברים וטען כי אמו הייתה כשירה לחלוטין, וכי הצוואה הגיונית בהתחשב בכך שאחיותיו ניסו לסגור את העסק שלה בניגוד לרצונה ואף גרמו לה לנהל נגדן הליך משפטי בקשר לעיזבונו של אביהם.

שלט בכסף

השופטת נאוה גדיש קבעה כי אין עדויות מובהקות לקיומה של עילה ספציפית לפסילת הצוואה – לא הוכח בוודאות שהאם לא הייתה כשירה או שבנה השפיע עליה בצורה לא הוגנת או היה מעורב בעריכת הצוואה. עם זאת, הסתכלות על מכלול הנסיבות מובילה למסקנה כי זהו מקרה חריג שמצדיק לקבל את ההתנגדות ולבטל את הצוואה בכל זאת.

בין היתר, ציינה השופטת כי אי אפשר להתעלם מכך שהכשרות של המנוחה נשללה במסגרת הליך אפוטרופסות שהתנהל בעניינה לאחר עריכת הצוואה, וכי הרופא של המנוחה העיד שמצבה הקוגניטיבי הלך והידרדר עם השנים אף שלא נבדק לעומק. כמו כן, היא סבלה מבעיות פיזיות שונות שהגבילו אותה בניידות ואף הייתה מוכרת כסיעודית בביטוח לאומי.

עוד ציינה השופטת כי בנה גר בדירה מעליה, היה מעורב בחייה ושלט בכספה. בהקשר זה היא הוסיפה כי כשמונה למנוחה אפוטרופוס לרכוש, הוא דיווח שהבן מסרב להעביר את כספה לקופת האפוטרופסות ועובדת סוציאלית ציינה כי האם חזרה ואמרה שאין לה יותר בנות והיא שייכת רק לבן. מכאן שבשלב מאוחר יותר בחייה עלה חשש של ממש להשפעה בלתי הוגנת מצידו.

בהקשר הזה הדגישה השופטת כי לא הובאה שום ראיה לכך שהבנות גרמו לסגירת העסק וכי בהליך המשפטי שהאם ניהלה נגדן הסכימו להעניק לה מה שביקשה. העובדה שהאמינה שבנותיה אשמות בנטילת העסק והבית, בצירוף יתר האמירות שלה לגביהן וההיאחזות שלה בבן שהשאיר אותה בלי כסף, "כל אלו מעידים על דפוס התנהגות בעייתי ביותר מצידו... שיש בו כדי להתווסף למכלול הנסיבות הרלוונטיות, שהביאו את האם לחתום על הצוואה", כתבה.

לפיכך השופטת קבעה כי אין תוקף לצוואה האחרונה וחייבה את הבן בהוצאות של 75,000 שקלים.  

• ב"כ התובע / האח: עו"ד ישראל שוורץ
• ב"כ הנתבעות / האחיות: עו"ד אור גלאון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.