כך ביטלה אישה צוואות הדדיות והסכם ממון עם בעלה

בני זוג חתמו על צוואות הדדיות והסכם ממון, שלפיהם רכושם אחרי מותם יחולק לילדיהם באופן שוויוני. אלא שהאישה ערכה צוואה חדשה שסוטה מההסכמות, וביהמ"ש הורה לקיים אותה

עד תיקון 12 לחוק הירושה בשנת 2005, יכול היה מוריש לשנות מצוואתו ההדדית באמצעות צוואה מאוחרת, באופן יחסית חופשי. לאחרונה דן בית המשפט למשפחה בתל אביב בשאלה מה הדין אם לצוואה ההדדית מצטרף הסכם ממון – האם השניים יגבילו את חופש ההורשה באמצעות צוואה מאוחרת? השופט ארז שני קבע שלא.

מדובר בבני זוג מנוחים שחיו יחד כפרק ב', למשך עשרות שנים. לבעל – עורך דין ובעלים של נדל"ן יוקרתי בתל אביב וזיכרון יעקב – היו שלוש בנות מזוגיות קודמת, ולאישה היה בן. בדצמבר 1985 הם ערכו צוואות הדדיות שלפיהן רכושם אחרי מותם יוענק לילדיהם, שווה בשווה. יחד עם הצוואות חתמו השניים על הסכם ממון, שקבע כי בן הזוג שנותר בחיים ינהג לגבי רכוש הנפטר בהתאם לצוואות ההדדיות.

ואולם כעשר שנים לאחר מכן, וכעשור טרם כניסת תיקון 12 לחוק הירושה לתוקף, ערכה האישה צוואה חדשה הסוטה מהחלוקה השוויונית שנקבעה בצוואות ההדדיות ובהסכם הממון, כנראה לטובת בנה. משהלכו בני הזוג לעולמם – נאבקו ילדיהם על גורל הירושה.

בעוד בנה של האישה ביקש לקיים את צוואתה ככתבה וכלשונה, טענו יורשות המנוח שהצוואות ההדדיות בשילוב הסכם הממון גוברים על הצוואה המאוחרת, וזאת הגם שמדובר בתקופה שקדמה לתיקון 12 לחוק, ומצדיקים לחלק את הירושה שווה בשווה בין כלל היורשים. לטענתן, בעריכת צוואתה המאוחרת הוליכה המנוחה את אביהן שולל, ואין לבית המשפט לתת יד למעשה הרמאות שלה.

היה ער לסיכון

השופט שני הסביר שהמחלוקת בין הצדדים הינה משפטית באופיה, ונוגעת לשאלה מה דין צוואה הדדית שהוכנה טרם כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הירושה, ואשר אחד השותפים לה ערך צוואה מאוחרת יותר.

לעניין זה הבהיר השופט שאין משמעות לעובדה שלצוואה ההדדית צורף הסכם ממון, באופן שהופך את שניהם לגוברים כביכול על הצוואה המאוחרת, "שהרי הפסיקה הבינה גם באין הסכם ממון, כי עריכת צוואה מאוחרת פוגעת בעקרון ההסתמכות ולמרות זאת הכשירה אותה".

לזאת הוסיף השופט את עובדת עיסוקו של המנוח כעורך דין "בכיר ומכובד", שאין ספק כי ידע ששינוי צוואה הדדית באמצעות צוואה מאוחרת נתפסה בתקופה שלפני תיקון 12 לחוק כמעשה לגיטימי, כך שהיה ער לסיכון שאשתו תערוך בעתיד צוואה סותרת.

בהקשר לכך חידד השופט שטענת המתנגדות כי אביהן לא ידע על הצוואה המאוחרת לא הוכחה, ויש סיכוי לא מבוטל שלא רק שהיה מודע לסיכון האמור - אלא אף השלים עימו.

השופט התייחס לפסיקה הנוגעת לתקופה שקדמה לתיקון 12 והסביר כי באופן כללי היא קובעת שאם אין בצוואה ההדדית הוראה כלשהי המגבילה את בן הזוג שכנגד, הוא חופשי לערוך צוואה חדשה שסותרת אותה.

משאין בצוואות ההדדיות עליהן חתמו המנוחים הוראה מגבילה שכזו, קבע השופט שהמנוחה הייתה רשאית לערוך את צוואתה המאוחרת, כך שהיא תקפה לכל דבר ועניין.

לפיכך ההתנגדות נדחתה ויורשות המנוח חויבו לשלם לבן המנוחה הוצאות משפט בסך 80,000 שקלים.

• ב"כ התובע: עו"ד בעז קראוס ועו"ד נועה בינדר שטיינברג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.