מקרה של הורים המסוכסכים קשות הוביל להחלטה להעבירם לאביהם מידית. אולם ביהמ"ש המחוזי סבר כי שינוי משמורת צריך "להתבצע בזהירות רבה בכדי למנוע החמרה במצבם הרגשי או הנפשי של הקטינים".
ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה של אם לשלושה ילדים וביטל את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה, שהורה כי שלושת הילדים יועברו מידית למשמורתו הזמנית של אביהם, לנוכח המלצת מומחה מטעם בית המשפט. השופט חננאל שרעבי שוכנע שמדובר בצעד קיצוני ששננקט ללא בחינה מספקת של הדברים.
מדובר על מקרה שבו ההורים מסוכסכים קשות, עד כדי כך שאחת העובדות הסוציאליות העידו כי שירותי הרווחה "הרימו ידיים". למרבה הצער, ילדיהם נמצאים בתווך.
בינואר 2015 בית המשפט קבע כי המשמורת תהיה משותפת לאב והאם. מאוחר יותר הגיש האב תביעה להעברת המשמורת לידיו, לנוכח נתק שנוצר בינו לבין בנו הבכור. במסגרת הדיונים נשמעו גורמי טיפול, המשפחה עברה טיפול במשך כשנתיים, אולם הקשר בין האב לבנו חודש רק בחודשים האחרונים, בעזרת מטפלים שונים.
באוקטובר האחרון אירוע מקרה שהוביל שוב להתערבות נקודתית של בית המשפט. בעת ששהה אצל אביו, הבן התנהל באופן תוקפני ואלים (כך בחוות דעת המומחה), ואילו האב ניסה להציב לו גבולות. אמו של הבן לא היתה זמינה אז הוא התקשר לדוד שלו (אחיה), שהגיע ולקח אותו לאמו בניגוד לרצונו של האב. באותו אירוע ככל הנראה הבן גם ניסה להקליט את אביו.
בעקבות המקרה, המומחה סבר שיש להעביר את המשמורת אל האב, עד שהאם תבין את הפוגענות שבהתנהלותה, ותקח אחריות על שינוי גישה והתנהלות לטובת הילד. בית המשפט למשפחה אימץ את עמדתו.
בבקשת רשות ערעור, האם טענה כי באותו יום האב התפרץ על בנו וזרק עליו אופניים. לדבריה, לאחר שאחיה אסף אותו, היא החזירה אותו לאב על פי הוראת המומחה, שלטענתה המליץ להעביר את המשמורת לאב באופן חד צדדי ומבלי שהתייעץ עם ההורים, על מנת "להעביר לה מסר".
מנגד, האב טען שהאם פוגעת בילדים נפשית ללא הרף ומנסה להשחיר את פניו ולסכל את הקשר שלו עם הילדים, אף שהוא אב למופת.
לא "חטאו"
לאחר ששקל את הדברים, השופט שרעבי החליט לבטל את החלטת המומחה. בין היתר, השופט הזכיר כי המלצות המומחה באו בעקבות אירוע בודד, שבו האם לא היתה מעורבת ישירות.
בנסיבות אלה, השופט סבר שצריך היה לגלות "רגישות והבנה למצב המשפחתי המורכב של הצדדים בכלל, ושל כל אחד מן הצדדים המעורבים בפרט".
לטעמו, ניתן היה להסתפק באזהרה, שבעיניו היתה משיגה מטרות כגון מתן מוטיבציה לאם לשפר את דרכיה טרם "שבירת הכלים", בחינה מעמיקה של גורמי הטיפול בנוגע ליכולתו של האב להיות משמורן בלעדי, ובדיקת השפעת המהלך על הילדים.
"לא ראיתי בחינה כנ"ל במקרה דנן", ביקר השופט, והבהיר כי כל "שינוי במצב המשמורת הקיים צריך להתבצע בזהירות רבה בכדי למנוע החמרה במצבם הרגשי או הנפשי של הקטינים".
בהמשך החלטתו השופט הצביע על קושי נוסף – מדוע ההחלטה נגעה גם לשני הילדים הנוספים, שלא "חטאו" כלל וינותקו מאמם? לפי השופט, ניתן היה לכל היותר לטפל באופן פרטני בתהתנהלות הבעייתית הנטענת של האם עם הבן הבכור.
בתוך כך השופט הדגיש שהוא מצפה מהצדדים לשתף פעולה עם המומחה ועם כל מטפל אחר, וכל סטייה משיתוף פעולה זה "עלולה לגרור החלטות עתידיות, אשר יכולות להיות קשות למי מהם, אך לטובת הקטינים".
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד כרמי רונן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.