הצעיר הואשם בהחזקת סכין לאחר ששוטר ערך עליו חיפוש ליד סניף ביטוח לאומי. בית המשפט העלה את האפשרות שהשוטר פעל ממניעים גזעניים אך לא הכריע בה. בסופו של דבר נקבע שהחיפוש היה לא חוקי והצעיר זוכה
השופט ירון גת זיכה לאחרונה מחמת הספק נאשם מעבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם, צעיר ממוצא אתיופי, עוכב על ידי שוטר ליד סניף ביטוח לאומי לאחר שהתכופף בצורה חשודה ליד הגדר החיה המקיפה את הסניף והשוטר חשד שהוא מסתיר סמים. השופט התייחס בהכרעת הדין לתופעת ה״פרופיילינג" – ייחוס מסוכנות לאדם בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית, בהיעדר מידע קונקרטי.
לפי כתב האישום, בפברואר 2017 בסמוך לסניף ביטוח לאומי באור יהודה הנאשם החזיק בכיס מכנסיו סכין יפנית שלא למטרה כשרה. עוד נטען כי הנאשם הפריע לשוטר לבצע את תפקידו כשהשליך את הסכין הצידה במהלך החיפוש.
הנאשם כפר במיוחס לו. הוא טען שלא החזיק סכין וממילא לא הוציא אותה מכיסו ולא השליך אותה הצידה. עוד הוא טען שהחיפוש שביצע השוטר היה בלתי חוקי ויש לפסול את הראיה שהושגה מכוחו, שכן הוא לא עשה דבר שהיה בו כדי להקים עילה חוקית לחיפוש.
בעדותו בבית המשפט סיפר השוטר שראה את הנאשם מתכופף ״בדרך לא טבעית״ ו״מתעסק״ ליד השיחים בסמוך לעמדת הבידוק הביטחוני. הוא חשד שהצעיר מסתיר סמים וכשהתקרב אליו הוא השליך דבר מה לחצר של הביטוח הלאומי. בהמשך ערך עליו חיפוש שבמהלכו הצעיר השליך מכיסו הצידה דבר נוסף, בהמשך התברר שמדובר בשתי סכינים יפניות.
אצה לו הדרך
השופט ירון גת מבית משפט השלום בתל אביב כתב שבעדות השוטר היו סתירות ואי דיוקים, כולל בסוגיות מהותיות. ״מתקבל הרושם כי השוטר לא דייק בדבריו די הצורך ונטה לתאר את מהלך האירוע באופן מופרז״, כתב.
גם עדות הנאשם הותירה על השופט רושם מתחמק ומתמם. כך למשל, הוא לא ידע לספר מדוע התכופף ליד השיח ואף לא ענה בבירור מה בכלל עשה במקום. עם זאת, קבע השופט, ליבת גרסתו לפיה שלל את החזקת הסכינים הייתה עקבית מהרגע הראשון.
לקביעת השופט, בהתנהלות השוטר נפלו מספר פגמים וניכר כי אצה לו הדרך לנקוט בפעולות מרחיקות לכת ביחס לנאשם הכוללות תפיסה, עיכוב וחיפוש על הגוף, מבלי לברר תחילה אם קיימת הצדקה לנקיטה בכל אחת מהפעולות הללו.
השופט הבהיר כי הוא סבור שהחיפוש שאותו ערך השוטר על גופו של הנאשם היה בלתי חוקי וכי יש לפסול את הסכין שנתפסה מכוחו. זאת מאחר שגם אם ההתכופפות של הנאשם הייתה חשודה, לא היה בסיס לחשד שהוא נשא עמו סם מסוכן.
בהקשר זה כתב השופט כי אין להתעלם מהשאלה המטרידה שמא יש קשר בין העובדה שהנאשם הוא צעיר כהה עור בן העדה האתיופית לבין העובדה שהאירוע התדרדר במהירות לכדי עיכובו, חיפוש על גופו ובסופו של דבר אף לכדי מעצרו. הנאשם עצמו העיד כי "בכזאת גזענות לא נתקלתי. אם מישהו אחר היה עובר ומתכופף לא היו פונים אליו".
השופט ציין כי לנוכח הקביעה שהחיפוש לא היה חוקי, אין צורך להכריע בשאלה זו אלא לאפשר לה להדהד ברקע הדברים. הוא הוסיף כי ״לדאבון הלב, פשתה במקומותינו התופעה המכונה "פרופיילינג", שעניינה ייחוס מסוכנות לאדם בשל עצם השתייכותו לקבוצה גזעית (...) גם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות״. ״יש לגנות פרקטיקה זו מכל וכל״, סיכם השופט וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
- ב״כ המדינה: יחידת תביעות תל אביב
- ב״כ הנאשם:עו"ד שמואל פלישמן
עו״ד ניצה כהן
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.