בג"ץ הורה על סגירת המרכז לפני כשנתיים לאחר שפעילותו הוארכה ב-3 שנים אך למרות זאת סירבה האישה להתפנות בטענה שאין לה איפה לגור. בית המשפט קיבל את תביעת הסוכנות והקציב לה 60 ימים לפינוי.
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגישו הסוכנות היהודית וחברת "השתתפויות בנכסים בישראל" נגד צעירה אתיופית כבת 35 ששוהה במרכז הקליטה מבשרת ציון מאז שעלתה לארץ לפני כ-12 שנים. השופטת חוי טוקר הבהירה לצעירה כי קשייה הכלכליים והאישיים אינם מקנים לה את הזכות להישאר במרכז הקליטה שנסגר כבר ב-2017 בהוראת בג"ץ. לצד זאת השופטת נענתה לבקשתה והעניקה לה תוספת של 60 ימים לפינוי.
בשנת 2014 גובש הסדר פשרה במסגרת הליך שניהלו העולים שהתגוררו במרכז הקליטה ותקופת פעילותו תוארך בשנתיים עם אופציה להארכה של שנה נוספת.
בסמוך לסוף התקופה המוארכת עתרו העולים לבג"ץ כדי שיאפשר להם להמשיך לגור במקום אך עתירתם נדחתה ונקבע כי הגיעה שעתו של המרכז להיסגר ושל העולים למצוא פתרונות דיור קבועים.
בשלב הזה ולאחר תקופת הארכה נוספת לפנים משורת הדין, החלו הסוכנות היהודית וחברת "השתתפויות בנכסים" בהליכי פינוי והצליחו להוציא כ-450 עולים מדירותיהם. כ-100 עולים, בהם הנתבעת, לא הסכימו להתפנות ולכן הוגשו נגדם תביעות פינוי.
בתביעה הנוכחית טענו התובעות כי הנתבעת הייתה אמורה להתגורר בדירה 18 חודשים לכל היותר ולמרות זאת אפשרו לה להמשיך לגור בה במשך כ-12 שנים.
נציגת הסוכנות הסבירה כי הפינוי נעשה בצורה מסודרת לאחר שנערכו עם העולים שיחות פרטניות בנוכחות עובד סוציאלי, ובמקרה של הנתבעת אף ניסו לעזור לה לקבל סיוע ברכישת דירה מעמידר אך בקשתה נענתה בשלילה מאחר שהיא מקבלת סיוע בשכר דירה.
הנתבעת טענה לעומת זאת כי כלל לא הייתה צד להליכים הקודמים, והעובדה שעד לאחרונה היא לא נדרשה להתפנות מעידה על "הסכמה שבשתיקה" כי תמשיך להתגורר במקום. עוד היא טענה כי לא ניתן לה כל פתרון מגורים לאחר הפינוי כשסיוע של 1,500 שקל בשכירות שהוא "לעג לרש".
לבסוף היא ביקשה שגם אם התביעה תתקבל יאפשרו לה לשהות במרכז תקופה שבין 3 ל-6 חודשים כדי שיהיה לה זמן למצוא דירה חלופית בהתחשב בכך שהיא מעוטת יכולת ועלולה למצוא עצמה ללא קורת גג.
אין לה זכויות
השופטת טוקר ציינה כי פסק הדין של בג"ץ לא ערך הבחנה בין העולים שהשתתפו בהליך לבין העולים האחרים שמתגוררים במרכז הקליטה - והוא חל על כולם. מכל מקום, אין ספק שכיום אין לנתבעת כל זכויות בדירה ושהסוכנות או המדינה לא מחויבים לדאוג לה לפתרון קבוע טרם הפינוי.
השופטת הוסיפה עוד כי אין לזקוף לחובת התובעות את ההמתנה עם הגשת תביעת הפינוי לנוכח נסיונותיהן לבצע את הפינוי בהידברות.
בתוך כך השופטת הוסיפה כי "עם כל הצער וההבנה לקושי שטומן עמו הליך הפינוי בכלל, ולנסיבותיה האישיות של הנתבעת בפרט, אין בכך כדי למנוע את פינויה ממרכז הקליטה".
עם זאת, השופטת נאותה חלקית לבקשתה ובהתחשב בזמן שחלף ממועד נקיטת ההליכים נגדה היא נתנה לה פרק זמן נוסף של 60 ימים עד לפינוי.
לנוכח מצבה הכלכלי חויבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מתונים של 2,800 שקל בלבד.
עו"ד רונן טיב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.